מהר בדק; תבוסה נגד איראן; הצעת החוק שהאמריקאים שלחו לטראמפ לבחירות האמצע ב-2026 היה מסר ברור לבית הלבן: לא ניתן להפריד את מדיניות החוץ מהכלכלה המקומית. ממשל טראמפ אולי ינסה לייחס את עליית המחירים למורשת של ממשל ביידן או לגורמים אחרים, אך הבוחרים מחזירים את האחריות למדיניות הממשל המכהן לאותו ממשל עצמו. למעשה, העימות עם איראן לא היה רק מקרה זר עבור אמריקה; זה הפך לנושא בחיים הכלכליים של האזרחים. הכישלון בהשגת יעדים אסטרטגיים, העלייה בעלויות האנרגיה והתגברות לחץ החיים, כולם תרמו להחלשת עמדתם של הרפובליקנים. טראמפ חשב שהוא יכול לשמור את עלויות העימות עם איראן מחוץ לגבולות ארה"ב; אבל העלויות הללו הגיעו לתחנות דלק, לחנויות ולבתים של אמריקאים. התוצאה נחשפה גם בבחירות: מדיניות החוץ הכושלת, כשהיא חוזרת לשולחן העם, אינה עוד רק כישלון דיפלומטי או צבאי; זה הופך לכישלון פוליטי בתוך המדינה.