פרשת "מלחמת רמדאן"/194; משקף את השלכות המלחמה נגד איראן בתקשורת העולמית מדיניות חוץ: בהתבסס על המידה המצומצמת של חביות מיוצאות, המפרץ הפרסי שרד שמונה חודשי מלחמה טוב יותר ממה שציפו רוב אנליסטי האנרגיה. יצוא הנפט ממיצר הורמוז ומנתיבים חלופיים עמד בממוצע על יותר מ-24 מיליון חביות ביום בשבוע שהסתיים ב-18 באוקטובר, עלייה מרמה של 23.3 מיליון חביות לפני המלחמה, על פי נתונים של חברת מעקב האוניות קפלר. אנליסטים של ג'יי פי מורגן כתבו כי שוקי האנרגיה מתקרבים ל"קונפליקט נצחי" ואותה אמונה נוצרה בממשל טראמפ שהאזור יכול לעמוד בסבב חדש של מלחמה. אפוטרופוס: בהתבסס על מחקר של המכון הבינלאומי למחקרים אסטרטגיים (IISS), מדינות המפרץ הפרסי נאלצות לארגן מחדש את ההגנות שלהן בטריליון דולר בשל הנזק שנגרם לכלכלתן והערך המעורפל של בסיסים אמריקאים נגד התקפות איראניות. אל ג'זירה: הפגישה בטהראן עם נציגי ערב הסעודית, טורקיה, פקיסטן ואיראן היא הצעד הראשון להכלת המתיחות בין טהראן לוושינגטון. בהתחשב באינטרסים הישירים שלהן ביציבות האזור וקיום יחסים שונים עם שני הצדדים, שלוש המדינות הללו יכולות לספק בסיס לדיאלוג והתקרבות של עמדות. ראי אליום: לשלושה גורמים לא ישראלים יש השפעה מכרעת על גורל הבחירות של המשטר הזה ועתידו: ראשית, מבצע "סערת אל-אקצא", שהטיל ספק בהגמוניה של ישראל ובאמינות הצבא ומנגנון הביטחון שלה; שנית, ההתנגדות של איראן ובעלות בריתה ויכולות הטילים המתקדמות שלהן; ושלישית, קולות הפלסטינים בתוך השטחים הכבושים, שיכולים להפוך לכלי להביס את ממשלת נתניהו. אל-מיאדין: הפגישה המרובעת של איראן, ערב הסעודית, פקיסטן וטורקיה בטהראן, בתנאים של הגדלת האפשרות למלחמה, יכולה להיות צעד לבלימת המתיחות ויצירת תקווה לשיתוף פעולה אזורי. ייתכן שיוזמה זו בוצעה בידיעת ארצות הברית על מנת לשקול פתרון ביניים עם איראן; אבל טראמפ עדיין רוצה כניעה מלאה של איראן ועשוי להסכים לפשרה רק אם נתניהו יפסיד בבחירות בישראל והרפובליקנים יאבדו את הרוב בקונגרס.