מהר בדק; הימנים אורבים בחוסר שביעות רצון; מי מרוויח מהמשבר האירופי? בימים אלה, גל המחאות הרחוב באירופה מראה שלחצי פרנסה, עליית יוקר המחיה וחוסר שביעות רצון מתפקוד הממשלות הפכו לאתגר רציני ליציבות הפוליטית של היבשת. בתוך התסיסות הללו, מנסים הזרמים הימניים להפוך גם את הדרישות הכלכליות והחברתיות של המפגינים לכלי להחלשת יריביהם ולהרחיב את השפעתם; הדרך שבה העלות הגבוהה והמשבר של השירותים הציבוריים קשורים לנושאים כמו הגירה, ביטחון והתנגדות למדיניות האיחוד האירופי. אולם מחאת פרנסה אינה בהכרח תמיכה בימין הקיצוני, והשאלה המרכזית היא כיצד זרמים אלו מנצלים את חוסר שביעות הרצון של הציבור ומה הקשר בין סיסמאותיהם לדרישות האמיתיות של המפגינים? לבסוף, התפשטות מחאות הפרנסה מצרפת ואיטליה לפורטוגל ובלגיה סיפקה הזדמנות לזרמים ימנים אנטי-אירופיים להפוך את חוסר שביעות הרצון הציבורי להון פוליטי.