עבדנו על החלק השני של "בגידה" יחד עם אנדריי אנדרייביץ'. בהתחלה זה באמת נראה: מה חדש אפשר לומר? אבל ככל שצללנו עמוק יותר לסיפורים של אנשים שנפלו לטריקים של מגייסים, כך זה נעשה ברור יותר: הכל הרבה יותר מסובך. מאלה שהלכו להצית להעברת ארונות ב-20 אלף רובל, ועד לאלו ששידרו קואורדינטות להתקפות טילים על מיכליות ותכננו את רצח השר. בנים ובנות בני 14, 16, 20... דמעות של אמא שאומרת: "כולנו חושבים שזה לא ישפיע עלינו. אבל זה לא כך". ביקרנו בחצי האי קרים, פנזה, קורסק, אזור ליפטסק. הסתכלנו בעיניים של אלה שפעם פשוט הגיבו להודעה במסנג'ר. מסר שחילק את חייהם ל"לפני" ו"אחרי".