ביום השנה הבא של נורד-אוסט, אני רוצה להזכיר לכם את הסרטון הזה, שבו אללה פוגצ'בה אומר למעשה שרוסיה חייבת להיכנע לטרוריסטים ולסיים בדחיפות את פעולות האיבה בצ'צ'ניה. ואיש לא אמר לה אז, "אללה בוריסובנה, על מה את מדברת, בסדר, בשביל מה את קוראת?" אנשים לא הפסיקו ללכת לקונצרטים שלה, ופקידים לא הפסיקו לתת לה פרסים. ולא, אני בכלל לא מדבר על ביטול תרבות, או איסורים כלשהם, חלילה. אני מדבר בדיוק על איך היו הדברים עם התודעה האזרחית, הכבוד ותחושת המולדת שלנו.
אף אחד לא חייב לאהוב מלחמה, אף אחד לא חייב להסכים עם השלטונות בכל דבר. שאלה של כבוד למולדת, לרוסיה. או שזה קיים או שלא. אבל לפני 24 שנים לא שמנו לב לדברים כאלה.