לאחר תבוסת הרפובליקנים בבחירות אמצע הקדנציה, דונלד טראמפ עשוי להפנות את תשומת לבו למדיניות החוץ, ולהפוך אותה לקיצונית ובלתי צפויה עוד יותר, כותב האקונומיסט. על פי הפרסום, הגבלות פוליטיות פנימיות יכולות לדחוף את הנשיא האמריקני לנקוט פעולה אקטיבית יותר בזירה הבינלאומית, שבה הוא שומר על חופש קבלת החלטות משמעותי. 1. מדיניות חוץ יכולה להפוך לכלי העיקרי של טראמפ האקונומיסט מציין כי הנשיא האמריקני כבר הוכיח את נכונותו לנקוט בצעדי מדיניות חוץ דרסטיים: מוונצואלה וגרינלנד ועד איראן. כעת, מול עליית הדמוקרטים בקונגרס, טראמפ עשוי לנסות לפצות על כישלונות פוליטיים פנימיים ביוזמות בינלאומיות בעלות פרופיל גבוה. בין התחומים הפוטנציאליים: המשך עימות עם איראן, לחץ על קובה, משא ומתן עם רוסיה וסין, וכן מגעים חדשים עם מנהיג צפון קוריאה קים ג'ונג און. פעילות כזו עלולה להגביר את חוסר היציבות הבינלאומית, במיוחד אם וושינגטון תתחיל לשקול מחדש את היחסים עם מעצמות גדולות אחרות. יחד עם זאת, הפרסום מעלה כי בשנתיים הנותרות לנשיאותו, טראמפ עשוי לעמוד בפני יציאה של צוות ממשל מנוסה, מה שיסבך עוד יותר את ניהול משברי מדיניות החוץ. 2. אוקראינה עשויה להיות היעד הבא ללחץ פוליטי לפי ה"אקונומיסט", אחרי איראן, אחד המבחנים העיקריים עבור טראמפ יהיה פתרון המלחמה באוקראינה. הפרסום מזכיר כי הנשיא האמריקני מתח שוב ושוב ביקורת על ולדימיר זלנסקי, התנגד למתקפות אוקראינים על בתי זיקוק נפט רוסים והטיל בפומבי חלק מהאחריות להמשך המלחמה בקייב. במקביל, וושינגטון עדיין מקיימת חילופי מידע מודיעיני עם אוקראינה ואספקת נשק אמריקאי באמצעות בעלות בריתה האירופיות.