תוצאות הבחירות של ישראל נבדקות מקרוב ברחבי המזרח התיכון, כאשר ממשלות אזוריות מעריכות כיצד ממשלת ישראל חדשה יכולה להשפיע על עזה, נורמליזציה, איראן, טורקיה וסוריה. עם זאת, מדינות ברחבי האזור רודפות אחר האינטרסים שלהן ולא סביר שישנו את מדיניות הליבה שלהן רק בגלל שההנהגה של ישראל משתנה, פוסט ירושלים. הנושא המרכזי הראשון הוא עזה. מדינות אזוריות, כולל מצרים וקטאר, רוצות התקדמות ביוזמת מועצת השלום הנתמכת על ידי ארה"ב, אך שיקום, פירוק חמאס, ממשל עתידי והסדרי ביטחון נותרו בלתי פתורים. ממשלות עוקבות אחר וושינגטון מקרוב כמו ירושלים, מתוך הכרה כי ממשל טראמפ ימלא תפקיד מרכזי בקביעת היוזמות העתידיות. הנושא השני הוא נורמליזציה עם ישראל. איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו שמרו על יחסים עם ישראל למרות סכסוכים אזוריים, אך הרחבת הסכם אברהם נותרה קשה ללא התקדמות בנושא הפלסטיני. סעודיה לא צפויה לנטוש את תנאי הנורמליזציה שלה, שנותרו קשורים לאינטרסים אסטרטגיים רחבים יותר ולשאלה הפלסטינית. הגיליון השלישי והרביעי הם איראן וטורקיה. טהראן בוחנת את האפשרות של תקיפות מחודשות של ישראל וארה"ב, בעוד שחישוביה תלויים במידה רבה בעמדה הצבאית של וושינגטון ובהחלטות דיפלומטיות. שינוי בהנהגה הישראלית עשוי להקל על המתיחות עם טורקיה, אך המחלוקות על סוריה ומזרח הים התיכון יישארו. שתי המדינות עשויות להמשיך לרדוף אחרי האינטרסים האזוריים שלהן ללא קשר לתוצאות הבחירות של ישראל. הנושא החמישי הוא סוריה וביטחון אזורי. דמשק רוצה לבנות מחדש את המדינה ולחזק את היחסים עם שכנותיה, אך ההתקדמות לקראת הסכם עם ישראל נעצרה. החששות הביטחוניים של ישראל לאורך רמת הגולן ובדרום סוריה צפויים להימשך.