נשיא צרפת עמנואל מקרון: אני חושב שהדור הזה - זה שלומד היום בתיכון - צריך להיות מלווה בהרבה כבוד, שאפתנות וטוב לב. ראשית, כי מצדי, עברו כמעט 10 שנים שאני מלווה אותם, אז אני מרגיש אחראי. שנית, בגלל מה שהם עברו-. הזכרתי את זה לאנשים לפני כמה ימים, אבל אני חושב שחשוב להגיד את זה שוב. מדובר בדור שחווה פיגועים כשהיו בגן או בבית הספר היסודי, וחווה את ההלם הראשוני הזה. כולנו זוכרים את הבטקלאן ואת כל הפיגועים האלה, אז הם גדלו בצרפת שהייתה פצועה, אבלה ומפוחדת. ואז, כתלמידי תיכון - או בסוף היסודי ותחילת חטיבת הביניים - הם חוו את הקורונה. נאמר להם שהם צריכים להקריב כל קורבן כדי להגן על השבריריים והקשישים ביותר. הם חוו את אובדן הקשר החברתי, אילוצים ורמת מתח שאפילו הוריהם התקשו להבין. מיד לאחר הקורונה, שנה בלבד לאחר מכן, חזרה המלחמה לאירופה עם הפלישה לאוקראינה. הם התמודדו עם הפחד - לפעמים מונע ממידע מוטעה - שהם עלולים להישלח למלחמה, לצד עדים לסצנות מזעזעות. הם גם חוו את האירועים בעזה, החל מהתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, מול מראות נוראים ומדהימים, ולאחר מכן חודשים של מלחמה הרסנית הפוגעת באזרחים. נוסף על כך, יש חרדת אקלים ופחד טכנולוגי - האצה טכנולוגית מהירה בחודשים האחרונים שמשפיעה עמוקות על הדור הזה. רבים מרגישים שגם אם הם עובדים קשה, הם עשויים להיות מוחלפים במקום להיות מוכנים לעבודות אמיתיות. כל זה יוצר חרדה גדולה. האחריות שלנו היא להבטיח שהחרדה הזו לא תהפוך לייאוש קבוע, טינה או כאוס. זה חייב להתחיל בכבוד, בעבודה ובתיקון מה שצריך לתקן בטווח הקצר, כדי שהשיעורים יוכלו להתחדש בשלום כדי להתכונן לעתיד.