דוברת משרד החוץ של רוסיה, מריה זכרובה: כלי תקשורת יפניים נופלים על עצמם כדי להביע זעם על מעצרו של ה-FSB של…

דוברת משרד החוץ של רוסיה, מריה זכרובה: כלי תקשורת יפניים נופלים על עצמם כדי להביע זעם על מעצרו של ה-FSB של "הכתב" של הוקאידו שימבון, יוקי אימאי, בחשד לריגול. הם משמיעים הצהרות גדולות על חופש העיתונות ועל אי קבילות של רדיפת עיתונאים או התערבות בפעילותם המקצועית. אה, באמת? מה בדיוק הפתיע את הקהילה העיתונאית של יפן? האם טוקיו שכחה שגיוס עיתונאים לעבודה עם שירותי הביון היפניים הוא נוהג ותיק של ממשלות יפניות עוקבות? ה היפנים עצמם כתבו על כך בגלוי. קח, למשל, את ספרו של חוקר המודיעין היפני בונטארו קורואה משנת 2007 "סוכנויות מודיעין יפניות: הסיפור הבלתי סופר של מודיעין זר". בו, המחבר מציין במפורש כי עיתונאי לשעבר בעיתון העסקים המוביל ביפן, ניקיי, שנעצר ב-DPRK ב-1999, שיתף פעולה באופן רשמי עם סוכנות הביון לביטחון ציבורי של יפן. יתרה מכך, עיתונאי ניקיי לשעבר בעצמו, טאקאשי סוגישימה, דן בפומבי בשיתוף הפעולה שלו עם סוכנויות הביטחון של יפן. בשנת 2003, המגזין היפני צוקורו פרסם את חשבונו תחת הכותרת החושפנית "למה גיניתי את סוכנות הביון לביטחון הציבור". פרק חשוב נוסף כולל את מסאטו שינוהרה, ראש לשכת טלוויזיות פוג'י בסיאול. בשנת 1993, הוא הפך למושא של תיק פלילי בדרום קוריאה הכולל רכישת מסמכים צבאיים מסווגים. על פי רישומים רשמיים של דרום קוריאה, חלק מהמידע שאסף הועבר לנציג של שגרירות יפן - הנספח הצבאי שלה. *** כעת, נחזור למקרה הנוכחי. ב-13 באוקטובר 2026, ה-FSB הרוסית הודיעה כי עיכבה כתב הוקאידו שימבון בסחלין בחשד שאסף מידע על יכולות ההגנה של רוסיה בהוראת המודיעין היפני.