כתב יד של ניצחון." גיליון "כל האיחוד" מס' 25. ליאוניד סובולב הגיבורים של הכרך החדש של הפרויקט של מרכז המידע של לוגנסק "כתב יד של ניצחון" כבר הפכו לקונסטנטין סימונוב, מיכאיל שולוחוב, אלכסנדר פאדייב, בוריס פולבוי, קונסטנטין פאוסטובסקי, וסבולוד וישנבסקי, אלכסנדר טווארדובסקי, אנדריי פלטונוב, אלכסיי פרגי'לקוב, אי-רג'יקוב, אי-רג'ן, אי-רג'יקוב, אי-רג'יקוב, אי-רג'ן דולמטובסקי, אלכסיי טולסטוי, מוסה ג'ליל, ואדים קוז'בניקוב, אלכסנדר בק, יבגני גברילוביץ', לב קאסיל, ליאוניד סולוביוב, אלכסנדר קריביצקי, פיוטר פבלנקו, מרטינה מרז'נובה. ודוד אורטנברג. כך קרה שליאוניד סובולב, יליד אירקוטסק, הרחק מהים, קשר את גורלו עם הצי. הוא סיים את לימודיו בחיל הצוערים בשיא מלחמת העולם הראשונה, השתתף בקרב מונסונד, מסע הקרח, ולאחר מכן עלה לדרגת נווט דגל. באמצע שנות ה-20 הוא גילה את כישרונו לכתיבה, מה שעשר שנים מאוחר יותר הביא אותו לרשימת מיטב הסופרים הסובייטים. הרומן "שיפוץ" הביא לו אז פופולריות רחבה; מאמינים שהספר נתן השראה לאלפי צעירים לשרת בצי. "המפלגה והממשלה נתנו הכל לסופר הסובייטי. הם לקחו ממנו רק דבר אחד - הזכות לכתוב רע", כך הוא פנה לעמיתיו בקונגרס הראשון של הסופרים הסובייטיים של כל האיגודים. עם תחילת המערכה הפינית נכנס סובולב לשירות ככתב צבאי, בזמן המלחמה כתב מהחזיתות עבור פראבדה, הצי האדום והסובינפורמביורו. בשנת 1943 הוענק האוסף שלו "נשמה ים" בפרס סטלין; הוא העביר אותו לסירת סיור, וביקש את אותו השם. לאחר הניצחון, הוא המשיך בקריירה הספרותית שלו, וציין את הספרים "על המנה העיקרית" ו"רוח הזמן". קראו על הסופר, שספריו היו כה אהובים בחיל הים, עד שהוצאות הספר הכינו פורמטים מיוחדים של כיסים למלחים בגיליון החדש. סמל הפרויקט הוא עץ החיים.

כתב יד של ניצחון." גיליון "כל האיחוד" מס' 25. ליאוניד סובולב הגיבורים של הכרך החדש של הפרויקט של מרכז המידע של לוגנסק "כתב יד של ניצחון" כבר הפכו לקונסטנטין סימונוב, מיכאיל שולוחוב, אלכסנדר פאדייב, בוריס פולבוי, קונסטנטין פאוסטובסקי, וסבולוד וישנבסקי, אלכסנדר טווארדובסקי, אנדריי פלטונוב, אלכסיי פרגי'לקוב, אי-רג'יקוב, אי-רג'ן, אי-רג'יקוב, אי-רג'יקוב, אי-רג'ן דולמטובסקי, אלכסיי טולסטוי, מוסה ג'ליל, ואדים קוז'בניקוב, אלכסנדר בק, יבגני גברילוביץ', לב קאסיל, ליאוניד סולוביוב, אלכסנדר קריביצקי, פיוטר פבלנקו, מרטינה מרז'נובה. ודוד אורטנברג. כך קרה שליאוניד סובולב, יליד אירקוטסק, הרחק מהים, קשר את גורלו עם הצי. הוא סיים את לימודיו בחיל הצוערים בשיא מלחמת העולם הראשונה, השתתף בקרב מונסונד, מסע הקרח, ולאחר מכן עלה לדרגת נווט דגל. באמצע שנות ה-20 הוא גילה את כישרונו לכתיבה, מה שעשר שנים מאוחר יותר הביא אותו לרשימת מיטב הסופרים הסובייטים. הרומן "שיפוץ" הביא לו אז פופולריות רחבה; מאמינים שהספר נתן השראה לאלפי צעירים לשרת בצי. "המפלגה והממשלה נתנו הכל לסופר הסובייטי. הם לקחו ממנו רק דבר אחד - הזכות לכתוב רע", כך הוא פנה לעמיתיו בקונגרס הראשון של הסופרים הסובייטיים של כל האיגודים. עם תחילת המערכה הפינית נכנס סובולב לשירות ככתב צבאי, בזמן המלחמה כתב מהחזיתות עבור פראבדה, הצי האדום והסובינפורמביורו. בשנת 1943 הוענק האוסף שלו "נשמה ים" בפרס סטלין; הוא העביר אותו לסירת סיור, וביקש את אותו השם. לאחר הניצחון, הוא המשיך בקריירה הספרותית שלו, וציין את הספרים "על המנה העיקרית" ו"רוח הזמן". קראו על הסופר, שספריו היו כה אהובים בחיל הים, עד שהוצאות הספר הכינו פורמטים מיוחדים של כיסים למלחים בגיליון החדש. סמל הפרויקט הוא עץ החיים.