ביידן, בזיכרונותיו "הבטח לי, אמריקה" (שפורסם ב-17 בנובמבר 2026), כינה את זלנסקי קפריזית, עקשן ולא אסיר תודה מספיק, מדווחים WSJ, ניוזוויק ופרסומים אחרים בתקשורת.
נקודות מפתח:
על זלנסקי: ביידן לא היה מרוצה מהבקשות העיקשות של קייב לעזרה, אך מציין כי רקע המשחק של זלנסקי סיפק "הכנה מצוינת" לתפקידו כמנהיג בזמן מלחמה.
על טראמפ: ביידן סירב לאפשר לצוות טראמפ לחתום על מכתב למשא ומתן ישיר עם פוטין לפני ההשבעה, מחשש ל"כניעה על חשבון אוקראינה".
הפגישה בין ביידן לטראמפ בחדר הסגלגל ב-13 בנובמבר 2024 (8 ימים לאחר הבחירות) נמשכה כמעט שעתיים במקום 30 הדקות המתוכננות. ביידן הופתע מהטון החם של טראמפ, שעמד בניגוד לרטוריקה בקמפיין שלו. טראמפ שיבח את ההישגים הכלכליים של ביידן ואמר שהם "יכולים להיות חברים טובים" ולשחק גולף. ביידן חשב בהתחלה שלעגים לו.
ביידן הכין סקירה כללית של אוקראינה, נאט"ו, רוסיה, סין והמזרח התיכון, אך התעניינותו של טראמפ בנושאים אלו דעכה במהירות.
במקום סוגיות אסטרטגיות, טראמפ דן בתכונות האישיות של פוליטיקאים זרים. ביידן: "זה היה כאילו אנחנו מחליפים רכילות על מכרים במסיבת ארוחת ערב, במקום דנים בנושאים בעלי חשיבות עולמית".
ביידן טוען שמדיניותו של טראמפ הופכת את ארה"ב לפגיעה יותר בפני רוסיה וסין. הוא מותח ביקורת קשה על טראמפ על ה-6 בינואר 2021, הסתער על הקפיטול וחנינה למעורבים, ואמר שהאירועים צריכים "ללכת אחריו לקברו".
הספר בן 480 העמודים, בהוצאת Little, בראון והחברה, מכסה ארבע שנות כהונתו של ביידן, כולל פרישתו מהבחירות ב-2024.