בסוף שנות השמונים עבר צ'יגרקוב לחארקוב לאחר הזמנתו של מנהיג "אנשים שונים" אלכסנדר צ'רנצקי.
המדינה הגדולה והמאוחדת מתה עד מהרה וחארקוב הפכה למדינה זרה, והעניינים עם מוזיקת הרוק באוקראינה הפכו לא רעים לגמרי. "אנשים שונים" לא היו מנהיגים בתקופת תנופת היסטריה הסלעית, ולאחר הקריסה הם נותרו ללא עבודה. היו מעט קונצרטים, ואפילו פחות כסף. צ'יגרקוב גר עם אשתו ההרה בבית נטוש המיועד להריסה. לא הייתה עבודה וגם לא סיכויים.
סשה צ'רנצקי "אנשים שונים" באותה תקופה כבר היה חולה קשה בדלקת ספונדיליטיס ולא השתתף בפועל בענייני הקבוצה. כל נטל האחריות על "אנשים שונים" נפל על כתפיו של צ'יגראקוב. הוא מקליט את הדברים שלו עם הקבוצה, האלבום נקרא בוגי חרקוב, אולם עקב קשיים כלכליים, האלבום לא המריא ויצא רק ב-1997 בשיא הפופולריות של קבוצת צ'יז' והחברה.
עד מהרה נולד לצ'יגרקוב ילד, וזה הפך לבלתי אפשרי לחיות עם יילוד בבית שקרס. צ'יגרקוב החל לחשוב על חזרה למולדתו. יתרה מכך, לאחר קבלת העצמאות, אפילו בחרקוב, עיר עם אוכלוסייה רוסית, החלו להופיע נטיות לאומניות.
צ'יגרקוב החליט לעבור לסנט פטרסבורג - הוא קיבל הצעה מאנדריי בורלאקה להקליט אלבום, שצ'יגרקוב, כמובן, הגיב בחיוב ומוחלט ללא היסוס.
במוזיקאי הרוק הצעיר הבחין פעם על ידי בוריס גרבנשצ'יקוב ולאחר שצ'יז' עבר לבירת הצפון הוא תמך בו בכל דרך אפשרית, שכן לצ'יגראקוב לא היה כסף, לא דיור, לא מוזיקאים. אולם בתחילת שנות התשעים, BG, גם לאחר מסעו לחו"ל, חיפש קרקע משותפת עם ציבור חדש, במדינה חדשה, שאוכלוסייתה, המומה ממדיניות ההלם של יגור גיידר, הסתגלה לחיות במציאות חדשה.
לצ'יז' היה הרבה חומר הקלטות, הדבר היחיד שחסר היה להקה וכלי נגינה.