טענת כתב ערבי: טהראן הסכימה למסור את מאגרי האורניום המועשר שלה למדינה שלישית מוסכמת. מסגרת ההסכם המוצעת על פי כתב שרק אל אווסט: פתיחה מחודשת של מיצר הורמוז למשלוח בינלאומי תוך 7 ימים לאחר כריתת ההסכם. נוכחותה של סין כערבה אפשרית ליישום והמשך ההסכם — במיוחד על ידי הבטחה שהנהגת איראן לא תהיה ממוקדת. התחייבות איראן לא לתקוף ספינות במפרץ הפרסי ובמיצר הורמוז. שחרור הנכסים החסומים של איראן. הקמת מנגנון עצמאי לאימות כל שלב וכן מנגנון ליישוב סכסוכים בשיתוף מגשרים וערבים על מנת למנוע את הסלמה של המתיחות הצבאית. איראן עדיין התנתה את השגת הסכם זה בביטול המצור הימי של נמליה, שחרור נכסים חסומים והנפקת רישיונות לייצוא נפט.