מיתוסים הם הגילויים המקוריים של הנפש הלא מודעת, אמירות בלתי רצוניות על אירועים נפשיים לא מודעים, ולא אלגוריה של תהליכים נפשיים. מיתוסים, אם כן, הם סמלים. הם אינם רק ייצוג (תוצר של פעילות אינטלקטואלית), הם עצמם חייו של שבט פרימיטיבי, שיתפרק מיד ויתמוטט אם יאבד את מורשתו המיתולוגית, כמו אדם שאיבד את נשמתו. המשימה של פרשנות פסיכולוגית היא לתרגם סמלים לשפה המחברת ביעילות את התודעה עם השורשים הארכיטיפיים שלה. סמלים אינם נעלמים, אך הם יוצאים בקלות מהקשרם ככל שהזמנים משתנים. "אם לא נוכל לנטוש את הארכיטיפים או לנטרל אותם בדרך אחרת", כותב יונג, "אז בכל שלב חדש של בידול התודעה אליו מגיעה ציוויליזציה, אנו עומדים בפני המשימה למצוא פרשנות חדשה המתאימה לאותו שלב, על מנת לחבר את חיי העבר, שעדיין קיימים בנו, עם חיי ההווה, הנוטים לברוח". הפרשנות חייבת לשמש "לחלום את המשך המיתוס". הפרשנות של דימויים ארכיטיפיים, בין אם דמויות וסיפורים מיתיים, דוגמות ותורות תיאולוגיות, או הפקת פנטזיות וחלומות, היא תרגום המשמעות המובעת לראשונה על ידי סמל, אותו דיוקן עצמי מטאפורי של גרעין הלא מודע של המשמעות, למערכת שפה יעילה הרמנואוטית עבור אנשים מודרניים. שפת פסיכולוגיית העומק היא וריאציה מודרנית של שפות אחרות ששימשו פונקציה זו בעבר. שפה זו מתאימה לאנשים שהתודעה שלהם נוצרה בתנאים מודרניים, בהם נוצרה גם שפת הפסיכולוגיה. "כוחו של המיתוס: שיחה בין ג'יי קמפבל לב. מוירס" אונליין החל מה-6 בנובמבר שבת וראשון מ-10.00 עד 18.30, שעון מוסקבה, מודול הדרכה פעם בחודש ושיעורים מעשיים פעם בשבוע בין מפגשים. 64 הרצאות ו-24 שיעורים מעשיים