חג'ר נאדרי, אמו של מאטין פרוויזי ז"ל, אחד מקורבנות ההפגנות של ינואר 1404, פרסמה באינסטגרם סרטון של קברו של בנה, וכתבה על 300 ימים של געגועים, אי שקט וגעגועים לראות שוב את בנה. בהודעה שהופנתה לבנו כתב: "שלוש מאות ימים לא ראו אותך עיני, אוזני לא שמעו את קולך וידיי לא יכלו ללטף את שערך". אמו של מאטין פרוויזי כתבה על חוסר השקט והריקנות היומיומית של בנה: "אומרים שאמא חזקה, אבל אף אחד לא יודע באיזו שקט אמא שאיבדה את בנה נשברת כל לילה". בסוף הודעתו כתב: "חלפו שלוש מאות ימים, אבל אני עדיין אמא שלי, אני עדיין מחכה לקול שלי ואני עדיין ישן עם הזיכרון שלך כל לילה". ג'ווידנאם מטין פרוויזי, סטודנט בן 22 למדעי בעלי החיים באוניברסיטת זנג'אן, מת בערב יום חמישי, 8 בינואר 1404, במהלך ההפגנות בזנג'אן, עקב פגיעת כדור של כוחות הדיכוי של הרפובליקה האסלאמית.

חג'ר נאדרי, אמו של מאטין פרוויזי ז"ל, אחד מקורבנות ההפגנות של ינואר 1404, פרסמה באינסטגרם סרטון של קברו של בנה, וכתבה על 300 ימים של געגועים, אי שקט וגעגועים לראות שוב את בנה. בהודעה שהופנתה לבנו כתב: "שלוש מאות ימים לא ראו אותך עיני, אוזני לא שמעו את קולך וידיי לא יכלו ללטף את שערך". אמו של מאטין פרוויזי כתבה על חוסר השקט והריקנות היומיומית של בנה: "אומרים שאמא חזקה, אבל אף אחד לא יודע באיזו שקט אמא שאיבדה את בנה נשברת כל לילה". בסוף הודעתו כתב: "חלפו שלוש מאות ימים, אבל אני עדיין אמא שלי, אני עדיין מחכה לקול שלי ואני עדיין ישן עם הזיכרון שלך כל לילה". ג'ווידנאם מטין פרוויזי, סטודנט בן 22 למדעי בעלי החיים באוניברסיטת זנג'אן, מת בערב יום חמישי, 8 בינואר 1404, במהלך ההפגנות בזנג'אן, עקב פגיעת כדור של כוחות הדיכוי של הרפובליקה האסלאמית.