עלי עבדאללהי, רמטכ"ל הכוחות המזוינים ומפקד המטה המרכזי של חאתם אלאנביה, ביום שלישי, 3 בנובמבר, על ידי פרסום הודעה לרגל יום השנה להתקפת סטודנטים בעקבות הקו של האימאם בשגרירות אמריקה בטהרן בשנת 1358, אמר כי "הכוח האסלאמי של איראן הוביל את הרפובליקה האסלאמית של איראן. שליטה במצר הורמוז כצוואר בקבוק אנרגיה חיוני וקביעת הכללים לגישה אליו". טענה זו מושמעת בעוד נשיא ארצות הברית ומפקד סנטקום אומרים שהם שולטים במצר הורמוז. עבדאללהי כתב בהודעה זו: "היום, הקרב המשולב בין איראן לארה"ב הוא מעבר לסכסוך צבאי, משנה את הגיאומטריה של הכוח הגלובלי, ואיראן רבת עוצמה יצאה מדרך השליטה במצר הורמוז כצוואר בקבוק אנרגיה חיוני וקביעת כללי הגישה אליו כקוטב הכוח הרביעי; והסדר החד-קוטבי הזה בחזית המציאות והכוח החדש שלה: יכולים לספק את ביטחונם מבלי להסתמך על מטריית האבטחה האמריקאית". לאחר מלחמת 12 הימים, הפך עלי עבדאללהי ליורשו של גולאם עלי ראשיד ועלי שדמני, שני המפקדים של מחנה ח'אנום אל-אנביה של פיקוד המלחמה של הרפובליקה האסלאמית. המסר של המפקד הצבאי הבכיר הזה של הרפובליקה האסלאמית של איראן קובע: "כוח צבאי הוא לא המטרה שלנו; זה כלי. איראן לא רוצה מלחמה, אבל הדוקטרינה (הדוקטרינה) שלנו השתנתה מ"הגנה" ל"יוזמה התקפית" ומ"ניהול משברים" ל"רגולציה" בהתבסס על המציאות והדרישות של אותה תקופה. עבדאללהי הכריז באותה הודעה כי התוכנית של הרפובליקה האסלאמית של איראן לביטחון יציב באזור מבוססת על חמישה עקרונות: 1. סיום המלחמה בכל החזיתות, במיוחד בלבנון ובעזה; משא ומתן הוא כפיה עם איומים. 2. הסרה מוחלטת של הסנקציות ושחרור הרכוש החסום של האומה האיראנית.
3. دفع تعويضات الحروب المفروضة؛ الشعب الإيراني ليس مديناً، بل دائناً.
4. الاعتراف بسيادة إيران على مضيق هرمز واستبدال "آلية هرمز" بالمظلة الأمنية الأميركية البالية.
5. ضمان عدم الاعتداء مرة أخرى وإنشاء ترتيبات أمنية داخلية في غرب آسيا. وتأتي هذه المطالب في حين أن مصير الحرب الأميركية الإسرائيلية مع إيران لا يزال غير واضح، وخطر تجدد الهجمات، بسبب تهديدات دونالد ترامب ونتنياهو، لا يزال قائما في المستقبل القريب.