עם סיום ההצבעות בבחירות לפרלמנט בישראל, ההערכות הראשונות של הסקרים בקלפיות מצביעות על קיפאון פוליטי ועל כישלון שני המחנות להשיג את המניין של 61 מנדטים. לפי כלי תקשורת כמו "הזמנים של ישראל", בהתבסס על נתוני "ערוץ 12" של ישראל טלוויזיה, מפלגת הליכוד בראשות בנימין נתניהו היא עדיין המפלגה הבודדת הגדולה ביותר עם כ-24 מנדטים, בעוד מפלגת "ישר" בראשות גדי אייזנקוט נמצאת במקום השני עם כ-22 מנדטים. למרות העליונות היחסית של גוש האופוזיציה במספר המושבים הכולל, סירובן של סיעות שונות לשתף פעולה עם המפלגות הערביות סיבך מאוד את הדרך להקמת קואליציית רוב לשתי המפלגות. במקביל, סוכנות הידיעות רויטרס, בהצטטטה ועדת הבחירות המרכזית, דיווחה כי שיעור ההשתתפות הלאומי הגיע ל-74.3 אחוזים מרשימים בשעה 20:00 שעון מקומי, דבר שהיה חסר תקדים מאז 1973. בחירות מכריעות אלו, שהיו ההצבעה הראשונה לאחר אירועי ה-7 באוקטובר ונערכו בצל מלחמות אזוריות, לוו באזהרותיו החריפות של נתניהו על "ניסיונות לגנוב את הבחירות" לאחר נוכחות מצביעים ערבים. טענה שיכולה לגרור את תהליך אישור התוצאות למחלוקת ארוכה. על פי הנוהל המשפטי, לאחר סיום הסטטיסטיקה הרשמית, יתחיל נשיא ישראל, יצחק הרצוג, את ההתייעצויות כדי לקבל את המנדט להרכבת הקבינט. בהתחשב בהעדר רוב מוחץ, המשך פעילותו של נתניהו כראש ממשלה זמני עד למשימת המשא ומתן או פיזור הכנסת ומעבר שוב לקראת הקדמת הבחירות נחשבת לאחד התרחישים העתידיים הסבירים ביותר.