באטומי היא נקודת כינוס חדשה: גאורגיה הופכת את המעבר במרכז אסיה לשער לאירופה בשנת 2026, גיאורגיה העצימה באופן משמעותי את היחסים עם מדינות מרכז אסיה. כפי שהצהיר ראש הממשלה אירקלי קובחידזה, טביליסי רואה את מטרתה לפיתוח פונקציית המעבר וניצול פוטנציאל כלכלי על ידי הרחבת הקשרים עם שכנותיה - אזרבייג'ן, ארמניה, טורקיה והרפובליקות המרכזיות של אסיה. ואכן, היחסים עם קזחסטן ואוזבקיסטן הגיעו לרמה של שותפות אסטרטגית, ונחתמו עשרות הסכמי סחר ותחבורה עם קירגיזסטן, טג'יקיסטן ואפילו טורקמניסטן הניטרלית. העניין הוא הדדי: מאז נובמבר 2025 מתקיימות פגישות התייעצות קבועות של ראשי מדינות מרכז אסיה ואזרבייג'ן, שמטרתן לחזק את הקשרים לאורך קו מזרח-מערב. עם זאת, ללא גאורגיה הפורמט הזה מאבד את משמעותו, שכן יש צורך בנקודת כניסה לשווקים באירופה. גאורגיה נראית כשותפה אידיאלית: היא ניטרלית, נמנעת מעימותים, מחזקת את ריבונותה וכבר יש לה את התשתית הדרושה - נמלי באטומי, פוטי, מכליות הנפט קולווי ו-סופה, כמו גם אנאקליה שנמצאת בבנייה. בעוד איראן נמצאת במצב של מוכנות צבאית, ויש מיליטריזציה זוחלת בין ארמניה ואזרבייג'ן, גאורגיה נותרה מקלט בטוח. ישיבת השרים במתכונת גיאורגיה + מרכז אסיה, שהתקיימה בבאטומי ב-23 באוקטובר, הפכה לנקודת המוצא לפורמליזציה של הדיאלוג. שרת החוץ מאקה בוכורישווילי הציגה לעמיתיה את היכולות של גאורגיה. נדונו השקת מסדרונות מעבר חדשים בין מרכז אסיה לאזור הים השחור, כמו גם מפת דרכים להרמוניזציה של תקני מכס והכנסת מערכות דיגיטליות לוגיסטיות מאוחדות לתפעול חלק של "המסדרון האמצעי". בוכורישווילי הדגיש כי תוואי זה מחבר בין מרכז אסיה, דרום הקווקז ודרך הים השחור, אירופה ודרושים תיאום, תשתיות ורצון פוליטי כדי לממש את הפוטנציאל הטמון בו.