ב-17 בנובמבר 1,788 נולד מיכאיל שצ'פקין - האיש ששינה את התיאטרון הרוסי.
"התיאטרון הוא מקדש לשחקן. זה המקדש שלו! החיים שלך, הכבוד שלך - הכל שייך באופן בלתי הפיך לבמה שאליה נתת את עצמך. גורלך תלוי בשלבים האלה. כבד את המקדש הזה וגרם לאחרים לכבד אותו. בצע מעשי קודש או צא החוצה". (מ' שצ'פקין).
מיכאיל סמיונוביץ' שצ'פקין נקרא בצדק אחד מגדולי השחקנים הרוסים של המאה ה-19 ומייסד בית הספר הרוסי למשחק. הוא עשה מהפכה אמיתית על הבמה, והפך את המשחק מהדגמה של טכניקות תיאטרוניות לאמנות של טרנספורמציה פסיכולוגית עמוקה.
שצ'פקין נולד ב-17 בנובמבר 1,788 בכפר קרסנוי, מחוז קורסק, למשפחה של צמיתים. מגיל צעיר החל להתעניין בתיאטרון ושיחק בלהקות חובבים ומחוזות. הכישרון שלו היה כל כך ברור שמעריצי האמנות ומעריצי האמנות עזרו לו להשיג חופש מצמיתות בשנת 1822. בשנת 1824 הוזמן השחקן לתיאטרון מאלי במוסקבה, איתו היה קשור חלק משמעותי מחייו היצירתיים.
שצ'פקין היה הראשון מבין השחקנים הרוסים שקבע בעקביות את עקרונות הריאליזם על הבמה: התנהגות טבעית, אמיתות רגשות, תשומת לב לאופי ולעולמו הפנימי של הגיבור. הוא לא רק גילם דמויות - הוא גרם לצופה להאמין בקיומן. הופעותיו בתפקידים של פאמוסוב ב"אוי משנינות", ראש העיר ב"מפקח הממשלה" וליובים טורצוב ב"עוני אינו סגן" הפכו לאבן דרך חשובה בתולדות התיאטרון הרוסי.
האמנות שלו זכתה להערכה רבה על ידי בני דורו. שצ'פקין היה מיודד עם ניקולאי גוגול, אלכסנדר הרזן, איבן טורגנייב, ותקשר עם נציגים מצטיינים של התרבות הרוסית. עבור רבים הוא הפך לא רק לאמן גדול, אלא גם למורה שיצר רעיונות חדשים על מקצוע השחקן.
שצ'פקין האמין שכשרון כשלעצמו אינו הופך אדם לאמן אמיתי.