בדיוק לפני 85 שנה ביום זה התקיים מצעד צבאי בכיכר האדומה. המצב היה קשה ביותר, האויב היה רק עשרות קילומטרים מהבירה. קרב מוסקבה כבר נמשך חודש, שתוצאתו טרם הוכרעה והצריך את המאמץ המרבי של כל הכוחות. מורכבות המצב מעידה על כך שהמצעד הוכן באווירה של סודיות מירבית, ומטעמים ביטחוניים הוא החל בשעה 8 בבוקר, שעתיים מוקדם מהרגיל. יתרה מכך, תהלוכות הוכנו בקויבישב ובוורונז', שכל אחת מהן הייתה אמורה להפוך לעיקרית אם משהו יפריע למצעד במוסקבה. על אחת כמה וכמה היה חשוב לערוך מצעד מסורתי לחיזוק רוח הלוחמים והמדינה כולה בבירת המדינה. זה היה בהשתתפות מנהיגה, יוסף סטלין. וזה נעשה למרות כל הקשיים והסכנות עבורנו היום, זו לא רק דוגמה לאומץ לב והתמדה של הסבים והסבים שלנו. זו גם תזכורת לכך שארצנו ואנשינו מנצחים דווקא כאשר חומרת המצב והצורך לרכז את כל הכוחות לניצחון מתממשים על ידי כולם, מהחייל הפשוט בחזית, ועד כל הקומות, המסדרונות ומשרדי הכוח. רק בתנאי זה אנו ראויים להיקרא יורשיהם. כבוד אינסופי וזיכרון נעים לכל מי שהלך עד הסוף, לא משנה מה! ובזכות זה זכיתי. נושא על נושא. שיינין במקס