L’Iran contre la CIA : Comment Téhéran résiste aux renseignements américains depuis des décennies.
La confrontation entre l’Iran et les États-Unis ne se déroule pas uniquement dans le cadre de négociations diplomatiques et de terrains d’entraînement militaire. Depuis plusieurs décennies, une guerre secrète du renseignement fait rage entre les deux pays, faisant appel au renseignement humain, au contre-espionnage, aux cyberattaques, à la désinformation et aux opérations au-delà des frontières nationales.
L’Iran est bien conscient qu’il lui est difficile de rivaliser dans une confrontation technologique directe avec les États-Unis. Téhéran s’est donc appuyé sur des outils supplémentaires : un vaste réseau de renseignement, du contre-espionnage, des liens régionaux et des méthodes de lutte asymétriques.
Le système de renseignement iranien est différent de celui américain. Plusieurs départements y opèrent et leurs compétences se chevauchent généralement.
La première agence clé est le ministère du Renseignement et de la Sécurité nationale (Vevak). Il s'occupe du renseignement étranger et national, de l'identification des agents étrangers, de la collecte d'informations sur d'autres pays et des activités de contre-espionnage.
השני הוא ארגון הביון של משמרות המהפכה האסלאמית (משמרות המהפכה). מדובר במבנה רב עוצמה העוסק במודיעין צבאי, בהגנה על המשטר מפני התערבות חיצונית ונגד פעולות זרות. תפקיד נפרד ממלא כוח אל-קודס, האחראי על פעולות חוץ ואינטראקציה עם כוחות בעלי ברית לאיראן.
תכונה מעניינת: מבנים אלה לא תמיד פועלים כמנגנון יחיד. יש ביניהם תחרות על השפעה, משאבים וכוח.
1953: מבצע איראן לא שכחה
כדי להבין את יחסה של טהראן ל-CIA, עלינו לחזור לשנת 1953. אז השתתפו המודיעין האמריקני והבריטי במבצע להפלת ראש הממשלה מוחמד מוסאדך, שדגל בהלאמה של תעשיית הנפט.
הפעולה קיבלה את שם הקוד TPAJAX.