ל"קפה סולטן" אין לא לקוחות ולא סיפורים "קפה סולטן" הוא סרט שיש לו מסגור מקובל, אבל הוא מתמודד עם חולשה רצינית בקריינות הסיפור; חולשה שאפילו משקלה נפל על כתפי הסמליות. הנרטיב של הסרט מתרחש במקביל למלחמה שנכפתה בת 12 הימים; עם זאת, לוקח לסרט כ-15 דקות להגיע לסיפור הראשי שלו. מהלך הנרטיב אינו מגיע לשיא מסוים ואינו מוביל את הקהל למסקנה ברורה; לבסוף, הקהל יוצא מהאולם בידיים ריקות. הפסים הסמליים והפוליטיים של הסרט כל כך חלשים ומפוזרים בנרטיב שלא נשאר הרבה מקום להרהור בהם. אפשר לראות סימנים להשפעה של "קפה סולטן" מהסרט "קפה טרנזיט" מעשה ידי קמבוזיה פרטובי; קווי דמיון שכמובן לא הביאו ליצירת יצירה בעלת זהות נרטיבית עצמאית וקוהרנטית. - קישור