עוני פנאי
הגבול בין חיים להישרדות בימי המשבר
אמיר ניקרואן כתב בפתק לעיתון שארג: כאשר משפחה מתמודדת עם העלייה היומית במחירי המזון, הדיור, התחבורה ושאר הצרכים הבסיסיים, נראה טבעי להחריג הוצאות כמו קולנוע, תיאטרון, קונצרטים, קניית ספרים או מנוי לבמות קולנוע ביתי לפני הרבה הוצאות אחרות מסל הצריכה שלה.
מנקודה זו מתגבש בדעת הקהל ואף בקרב קובעי המדיניות תפיסה פשוטה אך צמצוםית: בתקופה שבה אנשים מודאגים מפרנסת קרוביהם, מה מקומם של הערבים כאשר מדברים על תעשיית הבידור והצורך לתמוך בה? התשובה עשויה להיות בלב שאלה זו. ככל שלחץ החיים גובר, היכולת הכלכלית של אנשים לגשת לבידור פוחתת; בדיוק בזמן שהצורך הפסיכולוגי והחברתי שלהם בזמן פנוי, ריחוק זמני מחרדה ומחוות "חיים נורמליים" שוב הגיע לרמה הגבוהה ביותר. בחברה המודרנית, הבידור אינו רק כלי לבטלה או ל"העברת הזמן", אלא הוא חלק מהותי ממנגנון ההחלמה הפסיכולוגי האנושי מפני לחצי חיי היומיום.
קרא עוד כאן