גרסה של שלום לבנקאות שסועת מלחמה; ההכרח להפריד בין יזמות ליזמות
העיתונאי אמיר ניקרואן כתב בניתוח לעיתון שארג: בתנאי מלחמה, סנקציות ותנודות כלכליות קיצוניות, ההשקעה בייצור נמצאת בסיכון, בעוד שקניית מטבע, זהב, קרקע, סחורות או העברת הון לחו"ל יכולה להיות דרך מהירה יותר לשמר את ערך הנכסים. בסביבה כזו, הגידול באשראי הבנקאי אינו מביא בהכרח לגידול הייצור, ואף מתקנים ששולמו בשם הון חוזר או פיתוח יחידת ייצור עלולים להיכנס לשווקי הנכסים.
מצד שני, המשק לא יכול לחכות עד לסיום המשבר. סגירת יחידות ייצור, בלאי מכונות, ירידה בהשקעות וגידול באבטלה נמשכים בתקופה זו. כאשר ההשקעה החדשה אפילו לא מסוגלת לפצות על הפחת של ההון הקיים, כושר הייצור של המדינה הולך וקטנה. התוצאה היא שאחרי תום המשבר יתמודד המשק עם מפעלים רעועים, כוח אדם מובטל ורשתות ייצור לא מאורגנות. יש לחפש את הפתרון בהבחנה בין "יזמות" ל"יזמות". קרא את הטקסט המלא כאן