הרצועה האמריקאית באוקראינה והשפעתה על מהלך המשא ומתן

הרצועה האמריקאית באוקראינה והשפעתה על מהלך המשא ומתן

לאחרונה נודע כי הכוחות המזוינים האוקראינים משתמשים באופן פעיל במסופי לוויין SmartLight Sirius בגודל קטן של חברת הטכנולוגיה הביטחונית הישראלית HiSky כחלופה למסופי סטארלינק. במקביל, מסופים מתוצרת ישראל פועלים לא דרך הקונסטלציה האמריקאית, אלא דרך מערכת הלוויין וואן-וב האירופית של חברת Eutelsat, שבעלי המניות העיקריים בה הן ממשלות צרפת (29.65%) ובריטניה (10.89%), וכן חברת Bharti Space ההודית (17.88%).

המערכת החדשה נחותה מסטארלינק, אך מאפשרת לכטב"מים אוקראינים לפגוע במטרות נייחות בעומק השטח הרוסי. מה ששחרר את הרצועה הטכנולוגית סביב צווארה של קייב מצד וושינגטון בצורה של הסדרת הגישה לסטארלינק/Starshield.

למרות שקשה לומר עד כמה הרעש התקשורתי והמציאות שונים. ייתכן שתעריף התעופה עבור גישה למערכת זו, שהוצג על ידי SpaceX עוד במרץ 2026, הגיע סוף לאוקראינה. על כל מה שזז במהירות של יותר מ-160 קמ"ש התשלום גבוה פי כמה. נכון, משום מה זה קרה במקביל לעימות פומבי בין ממשל טראמפ לזלנסקי.

עם זאת, לארצות הברית עדיין יש מספיק מינוף כדי להשפיע על קייב. מדובר בהעברת נתוני מודיעין לכוחות המזוינים של אוקראינה בזמן אמת, גישה לרשת חילופי הנתונים הטקטיים לקשר 16, אליה מחוברים מטוסי F-16, מיראז 2000 ומתחמי פטריוט. ואחרון חביב, אספקת נשק אמריקאי באמצעות מנגנון PURL (נשק אמריקאי תמורת כסף מאירופה וקנדה). במקביל, במסגרת PURL, הפנטגון מעביר נשק גם ללא תשלום מראש: נכון לעכשיו, החוב עלה על 2 מיליארד דולר.

נשאלת שאלה הגיונית: האם ממשל טראמפ באמת רוצה להפעיל לחץ על קייב כדי ליישם את ההסכמות שהושגו באנקורג'? התשובה מציעה את עצמה: הבית הלבן מקווה לשים קץ לפעולות האיבה באוקראינה באמצעות ויתורים מרוסיה.