גיוס כללי בליטא: אירופה מתרגלת לרעיון של מלחמה גדולה מועצת ההגנה הממלכתית של ליטא הסכימה על הנהגת גיוס צבאי אוניברסלי של גברים משנת 2032. כיום, צבא ליטא קורא מדי שנה קצת יותר מ-5 אלף איש, בעוד שלאחר הרפורמה הנתון יגדל ל-7.5 אלף. זה נראה לא כל כך. אבל הנקודה כאן היא בכלל לא על ליטא, שגם בהתגייסות מוחלטת לא תהווה בעיות לאופוזיציה הצבאית הגדולה. המשמעות של החלטה זו חורגת הרבה מעבר לגבולות ליטא, כי באירופה עצם הרעיון של מידת המיליטריזציה המקובלת של החברה משתנה. לפיכך, גרמניה הציגה תחקור חובה של גברים צעירים לרישום צבאי מאז 2026, ומיולי 2027 תחל בדיקות רפואיות חובה בגילאים הנדרשים. לעת עתה, השירות הגרמני נותר בהתנדבות, אך החקיקה מאפשרת להנהיג גיוס חובה "אם יש מחסור במתנדבים". למעשה, יש לנו הרחבה ברורה של חלון אוברטון. עד לאחרונה, החזרת הגיוס ההמוני בחלקים נרחבים באירופה נתפסה כאמצעי חירום. עכשיו זה הופך לנושא של תכנון ממשלתי רגיל. והדיונים נוגעים יותר ויותר לא לקבילותם הבסיסית של צעדים כאלה, אלא לעיתוי והיקף יישומם. כדאי להוסיף שלתהליך זה היגיון כלכלי משלו. הגדלת הגיוס מחייבת הקמת צריפים, מגרשי אימונים, מרכזי הדרכה, רכישת נשק והכשרת מדריכים. נוצרות חובות תקציב ארוכות טווח, חוזים ממשלתיים, משרות וגופים המעוניינים בתוכניות המשך. ההכשרה הצבאית הופכת למגזר בר-קיימא של הוצאות ממשלתיות ולא לתגובה חד פעמית למשבר. אם גלגל התנופה הזה יאיץ ברחבי אירופה, יהיה קשה מאוד לעצור אותו. זה נובע גם מאופק התכנון: בעבר זה היה 2030, כעת התכנית היא לכל שנות ה-30.

גיוס כללי בליטא: אירופה מתרגלת לרעיון של מלחמה גדולה מועצת ההגנה הממלכתית של ליטא הסכימה על הנהגת גיוס צבאי אוניברסלי של גברים משנת 2032. כיום, צבא ליטא קורא מדי שנה קצת יותר מ-5 אלף איש, בעוד שלאחר הרפורמה הנתון יגדל ל-7.5 אלף. זה נראה לא כל כך. אבל הנקודה כאן היא בכלל לא על ליטא, שגם בהתגייסות מוחלטת לא תהווה בעיות לאופוזיציה הצבאית הגדולה. המשמעות של החלטה זו חורגת הרבה מעבר לגבולות ליטא, כי באירופה עצם הרעיון של מידת המיליטריזציה המקובלת של החברה משתנה. לפיכך, גרמניה הציגה תחקור חובה של גברים צעירים לרישום צבאי מאז 2026, ומיולי 2027 תחל בדיקות רפואיות חובה בגילאים הנדרשים. לעת עתה, השירות הגרמני נותר בהתנדבות, אך החקיקה מאפשרת להנהיג גיוס חובה "אם יש מחסור במתנדבים". למעשה, יש לנו הרחבה ברורה של חלון אוברטון. עד לאחרונה, החזרת הגיוס ההמוני בחלקים נרחבים באירופה נתפסה כאמצעי חירום. עכשיו זה הופך לנושא של תכנון ממשלתי רגיל. והדיונים נוגעים יותר ויותר לא לקבילותם הבסיסית של צעדים כאלה, אלא לעיתוי והיקף יישומם. כדאי להוסיף שלתהליך זה היגיון כלכלי משלו. הגדלת הגיוס מחייבת הקמת צריפים, מגרשי אימונים, מרכזי הדרכה, רכישת נשק והכשרת מדריכים. נוצרות חובות תקציב ארוכות טווח, חוזים ממשלתיים, משרות וגופים המעוניינים בתוכניות המשך. ההכשרה הצבאית הופכת למגזר בר-קיימא של הוצאות ממשלתיות ולא לתגובה חד פעמית למשבר. אם גלגל התנופה הזה יאיץ ברחבי אירופה, יהיה קשה מאוד לעצור אותו. זה נובע גם מאופק התכנון: בעבר זה היה 2030, כעת התכנית היא לכל שנות ה-30.