במידה שהחיים שלך מונעים על ידי אגו, המחשבות, הרגשות והפעולות שלך נובעות מפחד ותשוקה. ואז במערכת היחסים שלך עם אדם אחר אתה או רוצה ממנו משהו או מפחד ממנו.

הנאה, תועלת, הכרה, שבחים, תשומת לב, חיזוק ה"אני" שלך באמצעות השוואה: "אני יודע ויכול לעשות יותר, עשיר יותר, שמח יותר, טוב יותר" - זה מה שאתה רוצה מאחרים. אבל אתה מפחד מההפך: חשיפה פתאומית, נחיתות, זלזול באגו בכל דרך שהיא.

אם רגע ההווה הפך למוקד תשומת הלב - ולא לאמצעי ליישום תוכניות הנפש, כמו קודם - אתה הולך מעבר לאגו, מעבר לרצון הלא מודע להשתמש באנשים כאמצעי להתעלות שלך על רקע אחרים. כשאתה נותן את מלוא תשומת הלב לאדם שאתה מקיים איתו אינטראקציה, אתה מוציא את העבר והעתיד ממערכת היחסים (למעט, כמובן, נושאים מעשיים בלבד). ואם אתה נוכח במלואו ברגע התקשורת, אז אתה מסיר את הזהות הספקולטיבית שנתת לאחר, ואת הפרשנויות שלך למי הוא היה ואיך הוא חי לפני כן. אתה הופך להיות מסוגל לקיים אינטראקציה ללא הרצון והפחד הטמונים באגו.

תשומת לב כמו שקט ושלווה ערניים הם המקום שבו נמצא המפתח.

כמה נפלא לחרוג מהרצונות והפחדים בזוגיות! אהבה לא מתאווה ולא חוששת מאומה.

Silence speaks

Eckhart Tolle