"נראה שמשהו חסר..." - מכירים את התחושה הזו? זה רודף כמעט את כל האנשים. והסיבה לכך נעוצה בהזדהות עם הפרט. ברגע שאתה מתחיל להתייחס לעצמך כאדם נפרד מכל אחד ומכל, אתה מתחיל להרגיש שמשהו חסר.
אתה מנסה להטביע את זה עם אוכל, רכישות חדשות, מערכות יחסים, או במקרה הגרוע, אלכוהול או סמים. אבל זה לא משנה כלום.
אני יכול להגיד מה אתה מפספס. חסרה לך תחושת אחדות עם החיים. אתה מנותק מהכוח שאתה. אבל אתה לא יכול לחוות את האחדות הזו כל עוד אתה בראש שלך.
באיזו תדירות אתה מתגעגע לחוויות חדשות? לא, אין לי שום דבר נגד חוויות חדשות. אבל לעתים קרובות החיים של אנשים רבים הופכים למרדף אובססיבי אחר רשמים.
אם יש לך הרגשה שמשהו חסר ברגע הנוכחי, אז אתה לא ברגע הנוכחי. כל ההתרוצצות הזו בשביל חוויות חדשות היא בגלל שאתה משועמם מלהיות בראש שלך. אתה משועמם מלהיות בכלוב המחשבות שבו אתה שוהה כל הזמן. כל יום אותן מחשבות, אז אתה באמת יכול להשתגע!
פגשתי הרבה אנשים שממש לא יכלו לשבת בשקט. עבורם, להיות מלא חיים פירושו כל הזמן לרוץ לאנשהו. רוץ כל כך מהר וכל כך הרבה זמן שאין לך כוח או הזדמנות להישאר לבד עם עצמך, עם המחשבות שלך. הרי כשאתה כל הזמן בתנועה, עושה משהו, נוסע למדינות שונות, מבלה עם אנשים שונים, נראה לך שאלו החיים האמיתיים.
אבל רק לך זה נראה כך. כשעוצרים, אפילו לזמן קצר, מתחילים להרגיש ריק מבפנים... המשך כאן