ככל שאתה מדביק תוויות מילוליות או נפשיות יותר מהר לדברים, לאנשים ולמצבים, כך המציאות שלך נעשית שטוחה וחסרת חיים וככל שאתה פחות קליט למציאות הזו – לנס החיים שמתגלה כל הזמן בתוכך ובסביבתך.
אז אתה יכול להיות חכם, אבל לאבד חוכמה, ואיתה את האהבה, השמחה, החיות והדחף היצירתי החבוי בפער הדומם וחסר התנועה שבין תפיסה לפרשנות.
כמובן, אנחנו לא יכולים להסתדר בלי מילים ומחשבות - יש להם יופי משלהם. אבל האם כדאי להיתפס על ידם?
מילים מצמצמות את המציאות למה שהמוח האנושי יכול להבין, וזה לא הרבה. השפה (אנחנו מדברים על אנגלית - הערת העורך) מורכבת מחמישה צלילים בסיסיים המופקים על ידי מיתרי הקול. אלו הם התנועות a, e, i, o, u. צלילים אחרים הם עיצורים המופקים על ידי לחץ אוויר: s, f, g וכן הלאה. האם אתה באמת מאמין שכל שילוב של הצלילים הבסיסיים האלה יכול להסביר מי אתה, או מהי המטרה הסופית של היקום, או אפילו מה זה עץ או אבן במהות שלו?
אדמה חדשה
ECKHART TOLLE 🐈