אם אתה מכיר את עצמך רק דרך תוכן, אתה תחשוב שאתה יודע מה טוב ומה רע בשבילך. אתה תחלק את האירועים לאלו ש"טובים" עבורי ואלה שהם "רעים". זוהי תפיסה מקוטעת של שלמות החיים, שבה הכל קשור זה בזה ושבו לכל אירוע יש מקום ותפקיד משלו במסגרת של מכלול אחד. עם זאת, השלם הוא משהו יותר מהמראה החיצוני של הדברים, יותר מסך חלקיו, יותר מכל מה שחייכם ועולמכם מכילים. מאחורי הרצף האקראי והכאוטי לכאורה של אירועים המתרחשים בחיינו או בעולם, מסתתרים ומתגלים סדר ומטרה עליונים.
זה בא לידי ביטוי יפה באמירת הזן: "שלג יורד, וכל פתית שלג נוחת במקום המיועד לו." לעולם לא נוכל להבין את הסדר הגבוה הזה על ידי חשיבה עליו, כי כל מה שאנו חושבים עליו הוא רק תוכן, בעוד שהסדר הגבוה מגיע מהאזור חסר הצורה של התודעה, מהמוח האוניברסלי. אבל אנחנו יכולים לראות הצצה אליו ואפילו להתאים את עצמנו אליו, כלומר, להפוך למשתתפים מודעים בהתגלגלות של מטרה עליונה זו.
כשאנחנו נכנסים ליער שלא נגעו בו ידי אדם, המוח החושב שלנו רואה רק אי סדר וכאוס סביבנו. הוא אפילו מפסיק להבדיל בין חיים (טובים) למוות (רע), כי חיים חדשים צומחים בכל מקום מחומר מתכלה ונרקב. רק כשאנחנו מספיק שקטים וחסרי תנועה בתוכנו ורעש המחשבות שוכך, נוכל לחוש בכל זה את ההרמוניה, הקדושה והסדר הגבוה ביותר, שבהם הכל אידיאלי, הכל במקומו ולא יכול להיות שונה, להיות שונה איכשהו ממה שהוא. הנפש נוחה יותר בפארק נוף כי המחשבה תכננה אותה, היא לא גדלה באופן טבעי. יש כאן סדר מובן לנפש. ביער שולט סדר לא מובן לנפש, שנראה לו כאוס. הוא לא מתאים לקטגוריות המנטליות של "טוב" ו"רע". אי אפשר להבין את זה בעזרת המחשבה, אבל אפשר להרגיש אם מאפשרים למחשבות להיעלם, אם נכנסים למצב של שתיקה וקליטה רגישה, אם לא מנסים להבין ולהסביר. רק אז אתה יכול להבין את קדושת היער. וברגע שתרגיש את ההרמוניה הנסתרת הזו, את הקדושה הזו, תבין שאינך נפרד ממנה, ותהפוך לשותף מודע בה. כך הטבע יכול לעזור לך להתכוונן אל שלמות החיים.
אדמה חדשה
אקהרט טול