אתה אומר, "אני רוצה להכיר את עצמי." אתה ה"אני" הזה. אתה ידע. אתה תודעה שדרכה הכל ידוע. והוא לא יכול לדעת את עצמו. כי הוא עצמו.
אין שום דבר שכדאי לדעת מחוץ לזה - כי כל הידע זורם מכאן. ה"אני" אינו מסוגל להפוך את עצמו לדבר ידוע, לאובייקט של תודעה.
אתה לא יכול להפוך לאובייקט לעצמך. זו הסיבה שבגללה מתעוררת האשליה של זהות האגו. מבחינה נפשית, בעזרת המוח שלך, הפכת את עצמך לאובייקט. "זה אני," אתה אומר. ואז אתה מקים מערכת יחסים עם ה"אני" הזה, מספר לעצמך ולאחרים את הסיפור "שלך".
שתיקה מדברת
אקהרט טול