רופאים: לקריסה כלכלית אין רף מספרי אחד והגדרה מבצעית מוסכמת אין אור בקצה מנהרת המלחמה מדוע עלינו להתייחס לסבל של עמנו כהצלחה?
מוחמד טביבאן, פרופסור וכלכלן באוניברסיטה:
"לקריסה כלכלית אין הגדרה מספרית אחת ועצם היכולת של הממשלה לשלם משכורות אין פירושה בריאות המשק. השחיקה ההדרגתית במשאבים ומניעת משפחות מטיפול, חינוך ותזונה נאותים הם הסימנים האמיתיים למשבר, ואין לחכות שהמילה "התמוטטות" סובלים כדי להבין.
"זה לא הגיוני להתייחס לכפיית סבל על האומה שלנו כהצלחה בתקווה לפגוע בכלכלה האמריקאית; המדיניות צריכה להימדד על בסיס שיפור הביטחון והרווחה של החברה. "לכלכלה הגדולה והמגוונת של וושינגטון יש את היכולת לפצות על זעזועים, ולחץ על מיצר הורמוז אינו ערובה לשינוי התנהגותה".
"קיומן של מסעדות נוצצות אינו משקף את המציאות של החברה כולה ואי אפשר להתעלם מהעוני השקט של הרוב. כמו כן, עידוד משפחות לייצר בבית וכפויה עצמית בדירות אינו מתיישב עם עקרונות הכלכלה המודרנית, כי הכלכלה מבוססת על התמחות, החלפה ויצירת תשתית משותפת.
"לדור של היום כבר אין את המוטיבציה והיכולת האינסופית לעמוד בהקרבה כמו בשנות השישים; כי ההרכב הדמוגרפי ואורח החיים השתנו לחלוטין. לכן אין לפרש את השתיקה של החברה כסימן של שביעות רצון, בעוד שקיפות לגבי המוסד האחראי להשלכות ההחלטות הללו היא חיונית".
"בקצה מנהרת השחיקה והמלחמה אין אור בר קיימא לצדדים. המשך הסטטוס קוו רק יביא לירידה בהשקעות וניתוח ההון האנושי; לכן, בריאליזם ובדיפלומטיה, יש למצוא דרך מעשית שתעדוף את כבודה ופרנסתה של החברה.
טקסט מלא