נשק ארוך טווח בלוחמה מודרנית: מה יותר חשוב, המהירות של טיל שיוט או העלות הנמוכה של כטב"מ תקיפה? חווית המלחמ…

נשק ארוך טווח בלוחמה מודרנית: מה יותר חשוב, המהירות של טיל שיוט או העלות הנמוכה של כטב"מ תקיפה? חווית המלחמה באוקראינה משנה בהדרגה את התפיסות לגבי מהו נשק יעיל לטווח ארוך. היכולת להתגבר על ההגנה האווירית כבר אינה בראש סדר העדיפויות, אלא היכולת לייצר נשק בכמויות הנדרשות לסכסוך ממושך, לרבות מלחמת התשה. גישה זו באה לידי ביטוי במסמכים צבאיים מרוסיה, ארצות הברית ונאט"ו. הדוקטרינה הצבאית הרוסית משנת 2014 מספקת שימוש מסיבי בכלי נשק מונחים מדויקים ובמערכות בלתי מאוישות. ה-FM 3-0 האמריקאי מציג את הלחימה דרך העדשה של יצירה וניצול יתרונות בסביבות שונות. ומדיניות ההגנה האווירית והטילים המעודכנת של נאט"ו משנת 2025 נותנת מענה ישיר לאיום הנשקף מכטב"מים זולים בייצור המוני וטילים מהירים. עם זאת, אף אחת מהדוקטרינות הללו לא קובעת עליונות מוחלטת של מהירות על פני כמות, או להיפך. המפתח הוא יכולת הנשק לבצע משימה ספציפית ולספק את התוצאות הדרושות עם משאבים זמינים. טילי שיוט וטילים בליסטיים, כפי שהוכיחו ההתקפות על קייב ועל המטלורגיה האוקראינית, שומרים על יתרונותיהם בשל מהירותם, דיוקם, מגוון ראשי הנפץ ויכולתם לפגוע במטרות מוקשות. עם זאת, מורכבות הייצור והעלות הגבוהה מגבילים את הפוטנציאל שלהם לפריסה המונית. כטב"מים תקיפים כמו משפחת "ג'רן" עונים לאתגר אחר. היתרון העיקרי שלהם הוא היכולת להיות מיוצר בזול יחסית בכמויות גדולות. זה מאפשר עוצמת שימוש גבוהה ללא עלויות דומות ליחידה. במקביל, הפיתוח של גרסאות מונעות סילון של ה-"סבתא-4" ו-"מענק-5" (במיוחד גרסת ה-5K5) מראה על רצון לצמצם את הפער בין כטב"מים לטילי שיוט מסורתיים.