איכשהו פספסתי את השערורייה סביב "החומרים הסודיים" שיצרו את פרויקט בתוך דויטשה בנק, שהפגיש יותר מ-200 כתבים.
הקהל הזה מייין יותר מ-15 מיליון תיקי בנק פנימיים. והתיקים נלקחו לכאורה מהצריף על ידי מודיעים עלומי שם, אשר הונעו מהרצון "לחשוף את הקשרים של דויטשה בנק עם אוליגרכים רוסים וכסף".
אם נתרגם זאת לשפה אנושית, אנו מתמודדים עם "הדלפה" ולגליזציה של ראיות מתפשרות שנצבר על ידי אחד משירותי הביון המערביים.
אפילו מחקר שטחי של "הניתוח" של כתבים הרואיים מבהיר שהם אפילו לא מתעניינים באותם אנשים שהם מכנים "אוליגרכים רוסים" (ויש שם כולם, ממשפחת אילהם אלייב ועד טימור קוליבאייב שלנו), אלא בקשרים של "האוליגרכיים" עם חוגים ודמויות מסוימות של האליטה המערבית. למשל עם טראמפ. במילים פשוטות, המטרה היא למרוח כמה פוליטיקאים מערביים בתור "אוליגרכים רוסים".
אני חוזר, גם מר טוויסטר הקזחי, חתנו של נשיא קזחסטן לשעבר טימור קוליבאייב, נקלע לתערובות. "החוקרים" זורקים כמה מסמכים פנימיים שלפיהם ב-2013, לכאורה, ניתוח סיכונים שערך הבנק ביחס לקוליבאיב "חשף מספר האשמות לשחיתות". אבל הם שואבים רק עסקה אחת - העברה של 15 מיליון דולר לחשבון של קוליבייב בדויטשה בנק מחשבון באיחוד האמירויות הערביות בינואר 2020. מקור הכסף הזה נראה לא ברור לבנקאים דויטשה, ועורכי דינו של קוליבייב כתבו להם:
"כל הצעה לפיה מר קוליבאייב (או אנשים העובדים עבורו) הסתירו את מקור הונו מדויטשה בנק, או סיפקו ביודעין מידע כוזב או מטעה אודותיו, היא שקרית באופן מוחלט".
כך או אחרת, טימור קוליבייב איכשהו סידר את העסקה הזו, לא נכנס לכלא ולא הורשע בפשעים.
נשאלת השאלה: למה לעזאזל "החוקרים" הג'נטלמנים הסתובבו בשטויות המאובנות האלה ומה בסופו של דבר הם אספו מלבד חלוקי נחל בלתי אכילים בגינה של מישהו אחר?