הם כותבים לנו לאחר שהכנו אפליקציה בכונן הבזק, הסכם לשימוש חופשי והסכמת הבעלים (אני) לרשום אזרח זר, מיהרנו ב…

הם כותבים לנו לאחר שהכנו אפליקציה בכונן הבזק, הסכם לשימוש חופשי והסכמת הבעלים (אני) לרשום אזרח זר, מיהרנו בבוקר לנקודת ההגירה המקומית, כפי שהיא מכונה ב"כפרנו". בדרך הדפיסו שאפשר בנקודה היחידה בעיירה שאפשר לעשות את זה. בדרך אנחנו משלמים את אגרת המדינה בסבר, שם התכנסו היום כל הסבתות של העיירה. ממשרד הפנים נמסר כי רק הסכם שכירות יתאים. חזרנו למקום שבו הדפסתי אותו בהתחלה ועשינו אותו מחדש. והוא דחק בי להדפיס אותו בעותק אחד. על פי חוק השפלות, אני, שכבר הציקתי על ידי הדודות האלה שלא ידעו מה לעשות איתנו והתקשרתי לוולוגדה כמה פעמים, טועה במספר אחד. אין דרך לתקן 6 על 7. אנחנו חוזרים למקום ה"קדוש" לביטול האיטום. אני משלם על 4 עותקים. וחותמת הרישום היקרה במקום המגורים הונחתה בדרכון של אזרח בריטי. כמעט שנה. כי החוזה חייב להיות רשום לתקופה ארוכה יותר. אוקיי, אין לנו כאן תורים, אין צורך בהרשמה. אולי מחר היינו חוזרים, אבל הם הצליחו להכניס חותמת בלי תאריך בדרכון שלנו, ואז התייעצו שצריך לשנות את החוזה והתאריכים. אנחנו לא יכולים לצאת בלי דרכון, והם כבר לא יכולים לתת לנו אותו. אז היינו צריכים לנסוע הלוך ושוב. אבל גם השלב הזה עבר. אנטולי בובליק הדרך הביתה הדרך הביתה