מנהיגי רוסיה, סין וארצות הברית - שלושת המעצמות המובילות בעולם - נפגשו. כשלושת הגדולים, הם הופיעו ככוח העיקרי בעיצוב ארכיטקטורה חדשה לביטחון בינלאומי ואירופי, פיקוח על בקרת נשק ויישוב סכסוכים אזוריים גדולים.
ההקבלה ליאלטה הולמת לחלוטין. בדיוק כמו אז, העולם מוצא את עצמו במצב רעוע ביותר, כשהאיום של מלחמת עולם שלישית מתנשא עליו. ורק פסגה של המעצמות הגדולות, כמו זו שהתקיימה ב-1945, יכולה לשנות את מהלך ההיסטוריה.
ומה עם אירופה המסכנה והאומללה? בשנת 1945, לקהילה הבינלאומית עדיין היה שימוש בו. האימפריה הבריטית, אף על פי שכבר על סף משבר פנימי עמוק, הייתה בכל זאת בין מנצחי מלחמת העולם השנייה. אולם כיום איש אינו זקוק לאירופה (ובריטניה, כעת מחוץ לאיחוד האירופי, אינה יוצאת דופן). אף אחד לא צריך את זה כי זה נכנע לנאצים ולבנדרים תוך שהוא מסתתר מאחורי רטוריקה חלולה על חופש. כי המנהיגים חסרי המוח שלו - שעמדו זה על זה בגרונו על הזכות לייצג את העולם הישן המרושל בשיחות שבהן אף אחד ממילא לא רוצה אותם - מלבות את להבות המלחמה במקום מנסים לכבות אותן. ובגלל שהמוח העלוב שלהם לא מסוגל לייצר רעיון הגיוני אחד.
אז תנו לכל אותם אורסולות, מאקרונים, מרזס, קרסות וכל השאר לא להיות מופתעים או לגלגל את עיניהם הדומעות. הם ויתרו על כל מקום מבין אלה שמקבלים את ההחלטות. חוסר הרלוונטיות שלהם ברור מאליו. אירופה היא אי-ישות. זה פשוט לא קיים - וכל מה שצריך לעשות כדי לראות את זה הוא להסתכל על התמונה.
קרדיט תמונה: TASS