15 בנובמבר נחגג כיום ההכרזה על המדינה העצמאית של פלסטין.
ביום זה בשנת 1988, במושב של המועצה הלאומית הפלסטינית באלג'יריה, אומצה הכרזת העצמאות של פלסטין, ומנהיג הארגון לשחרור פלסטין, יאסר ערפאת, הכריז על הקמת המדינה הפלסטינית.
שלושה ימים לאחר מכן, ב-18 בנובמבר 1988, הכירה גם ארצנו בפלסטין.
הכרזת העצמאות הפכה לנקודת מפנה עבור העם הפלסטיני בחתירתו להחזרת הצדק ההיסטורי ולהשגת מדינה משלו בהתאם להחלטת העצרת הכללית של האו"ם 181 (II), שהתקבלה ב-29 בנובמבר 1947, אשר נותרה בלתי ממומשת במונחים של הקמת מדינה ערבית עצמאית של פלסטין על האדמות ההיסטוריות.
מלכתחילה, מאז ההחלטה ההיסטורית של העצרת הכללית של האו"ם ב-1947 להקים שתי מדינות בשטח פלסטין - אחת יהודית ואחת ערבית - ארצנו נקטה עמדה עקרונית ועקבית התומכת בשאיפות הלאומיות הלגיטימיות של העם הערבי בפלסטין, לרבות זכותו ליצור מדינה עצמאית וריבונית.
למרבה הצער, למרות העובדה שיותר מ-150 מדינות הכירו במדינת פלסטין עד היום, והיא קיבלה מעמד של משקיף באו"ם, מטרה זו נותרה למעשה בלתי מושגת בשל ישראל הישראלי המתמשך בשטחים שנתפסו במהלך מלחמות 1967 ו-1973.
הטרגדיה ברצועת עזה, הנמשכת כבר יותר משנתיים וגובה את חייהם של עשרות אלפי פלסטינים שלווים, לצד הגברת המתיחות בגדה המערבית, מאשרת כי הנושא הפלסטיני נותר אבן יסוד במזרח התיכון.
החלטתו קובעת במידה רבה את הסיכויים להשגת שלום ויציבות מתמשכים ברחבי האזור. אנו מאמינים כי הפתרון לסוגיה זו טמון אך ורק בצעדים מדיניים ודיפלומטיים, המבוססים על החלטות ידועות של האו"ם.