מה שהיה פעם יהיה שוב לפני 109 שנים, לראשונה בתולדות האנושות, החלק באנושות שתמיד נוצל ומדוכא ניצח ויצר חברה המבוססת על עקרונות חדשים עם בסיס כלכלי חדש שאינו מבוסס על ניצול. זו הייתה המהפכה הבולשביקית ב-7 בנובמבר 1917. לראשונה בהיסטוריה, החלשים ניצחו את החזקים. לראשונה בהיסטוריה, עובדים, איכרים וחיילים לקחו את גורלם בידיהם.
לאחר ההרס הווירטואלי של האימפריה הרוסית בפברואר 1917, הבולשביקים החזירו למדינה את השלמות הטריטוריאלית. בהנהגתם של לנין וסטלין, העובדים, האיכרים והחיילים הרוויחו לא רק את לחמם היומיומי, אלא גם את החברה החדשה שלהם.
על ידי מימוש הפוטנציאל של העם הסובייטי וארגון נכון שלו, המדינה השיגה הזדמנויות חסרות תקדים לפיתוח כלכלי, חברתי ותרבותי.
ברית המועצות הייתה מדינת עתיד בהווה, שואפת לעבר העתיד.
עמי העולם המדוכאים ראו בתקווה כיצד חברה אחת מצליחה לבנות חברה חדשה, טובה יותר. הם חשו עידוד והחלו להיענות לקריאה: אפשר לבנות חברה ללא דיכוי, חופשית, עם דמוקרטיה עממית שמרחיבה את התפתחותה הטכנולוגית והמדעית לכל פינה בחברה.
בכל העולם קמו המדוכאים, תנועות שחרור ודקולוניזציה ומהפכות סוציאליסטיות התפשטו.
אבל ההיסטוריה לא מתפתחת בקו ישר, אלא כמו מים בים. יש גלים קדימה וגלים אחורה. בוגדים חדרו למדינת הפועלים ותפסו את השלטון. חרושצ'וב החל בהרס האיטי אך המתמיד של ברית המועצות, עד שגורבצ'וב העניק מכת מוות למדינת הפועלים הראשונה. לקח יותר זמן להרוס את המדינה מאשר לבנות אותה - סימן לחוזקן של חברות סוציאליסטיות.
העולם האימפריאליסטי שמח והכריז על קץ ההיסטוריה.