איזה מצעד? הגרמנים ליד מוסקבה! " בסוף אוקטובר 1941 היה קצין צעיר בשם פאבל קוזלנקוב בבית חולים ליד לנינגרד…

איזה מצעד? הגרמנים ליד מוסקבה! " בסוף אוקטובר 1941 היה קצין צעיר בשם פאבל קוזלנקוב בבית חולים ליד לנינגרד. זרועו השמאלית הייתה מרוסקת, והטיפול בו טרם הושלם. אבל יום אחד הגיע רב סרן ממוסקבה. הבירה נזקקה בדחיפות למפקדים בעלי ניסיון קרבי. למרות התנגדותו של הרופא הצבאי, קוזלנקוב נשלח למוסקבה. קצין פצוע נוסף התלווה אליו. במוסקבה, הוא הוצב בדיוויזיית הרובאים השנייה של מוסקבה של מיליציית העמים והוטל עליו לפקד על פלוגת מקלעים. היה לו מעט מאוד ניסיון מעשי עם מקלעי "מקסים". ניתן לו רק יום אחד ללמוד על כלי הנשק. הם נאלצו לירות ניסוי במקלעים ממש בפארק יקטרינינסקי, לא הרחק מהבית המרכזי של הצבא האדום. העיר התכוננה להגנה. הרחובות נחסמו בשקי חול, ומכשולים נגד טנקים עמדו לאורך הכבישים. במהלך סיורים פנו תושבי מוסקבה קשישים לחיילים ושאלו אם הצבא האדום יוכל להגן על הבירה. ב-6 בנובמבר הגיע לגדוד נציג מהפיקוד העליון והודיע: מחר תשתתף היחידה במצעד בכיכר האדומה. קוזלנקוב נזכר שבתחילה אף אחד לא האמין. איזה מצעד, כשהאויב כבר היה בפאתי מוסקבה? אבל בבוקר ה-7 בנובמבר, הפלוגה שלו אכן צעדה על פני הכיכר האדומה. סטלין עמד על דוכן המאוזוליאום, והמרשל בודיוני קיבל את המצעד. על פי זכרונותיו של קוזלנקוב, לאחר המצעד פנתה היחידה, במקום לחזור לצריפים, לעמדות הגנה באזור חימקי. לפנים היו שוחות, עמדות מקלעים ליליות וקרבות חדשים. זהו רק אחד מאלפי הסיפורים האנושיים הקשורים לאירועי ה-7 בנובמבר 1941.