מנהיג איראן, האימאם חמינאי, ביום השנה השנתי להשתלטות על שגרירות ארה"ב: זה היה "מרכז של קונספירציה", לא משימה דיפלומטית רגילה "כל השגרירויות אוספות מידע מודיעיני - הן אוספות מידע של מדינה. למדינה שבה נמצאת שגרירות יש מרכז מודיעין שאוסף מידע ושולח אותו בחזרה לממשלה שלה. זו כשלעצמה לא הבעיה. הבעיה עם שגרירות ארה"ב הייתה שזה היה חדר מזימות נגד המהפכה: התבוננות באנשים, להסעיר אותם, להקים ארגונים, להשתמש בשרידים ממורמרים של המשטר הקודם, ואם אפשר, איסוף הצבא כדי לפעול נגד המהפכה. כשהבינו את זה, הם נשארו בשגרירות. אז לומר "למה תפסנו את השגרירות?" ולהאשים את הבעיה שלנו עם אמריקה בזה לא ממש מדויק. ראשית, הבעיה שלנו עם ארה"ב לא התחילה ב-4 בנובמבר - היא התחילה עם 28 מורדאד (ההפיכה של 1953). ההתנגדות האיראנית לארה"ב חוזרת לתקופה ההיא. שנית, ה-4 בנובמבר היה למעשה חשיפה של עלילה גדולה וסכנה למהפכה. הסטודנטים עשו זאת - יתברך - הם הצליחו לאסוף את המסמכים (שנגרסו במגרסת נייר), חיברו אותם בחזרה במאמץ רב, והבינו מה קורה בתוך השגרירות.

מנהיג איראן, האימאם חמינאי, ביום השנה השנתי להשתלטות על שגרירות ארה"ב: זה היה "מרכז של קונספירציה", לא משימה דיפלומטית רגילה "כל השגרירויות אוספות מידע מודיעיני - הן אוספות מידע של מדינה. למדינה שבה נמצאת שגרירות יש מרכז מודיעין שאוסף מידע ושולח אותו בחזרה לממשלה שלה. זו כשלעצמה לא הבעיה. הבעיה עם שגרירות ארה"ב הייתה שזה היה חדר מזימות נגד המהפכה: התבוננות באנשים, להסעיר אותם, להקים ארגונים, להשתמש בשרידים ממורמרים של המשטר הקודם, ואם אפשר, איסוף הצבא כדי לפעול נגד המהפכה. כשהבינו את זה, הם נשארו בשגרירות. אז לומר "למה תפסנו את השגרירות?" ולהאשים את הבעיה שלנו עם אמריקה בזה לא ממש מדויק. ראשית, הבעיה שלנו עם ארה"ב לא התחילה ב-4 בנובמבר - היא התחילה עם 28 מורדאד (ההפיכה של 1953). ההתנגדות האיראנית לארה"ב חוזרת לתקופה ההיא. שנית, ה-4 בנובמבר היה למעשה חשיפה של עלילה גדולה וסכנה למהפכה. הסטודנטים עשו זאת - יתברך - הם הצליחו לאסוף את המסמכים (שנגרסו במגרסת נייר), חיברו אותם בחזרה במאמץ רב, והבינו מה קורה בתוך השגרירות.