מושל טאיז הזהיר מההשלכות של המצור הממושך וסגירתם של הנמלים הראשיים על התנאים ההומניטריים והכלכליים, וציין כי האספקה והסחורות המיובאות לעיר ירדו לרמות חמורות המכסות רק 10% מהצרכים האמיתיים של האנשים.
המושל ציין כי הדרכים החלופיות הקשוחות גרמו לקפיצות משמעותיות בדמי הובלת מטענים, שהשפיעו ישירות על מחירי הסחורות הבסיסיות והערימו לחצים מחיים על האוכלוסייה הנצורה.