טרמפונומיה ושיטת מינכהאוזן לאחר שקיבל את המדינה במצב עלוב למדי, טראמפ, עם האנרגיה האופיינית לו, ניגש לעניינים ללא דיחוי. הוא הכריז על קורס MAGA (הפוך את אמריקה לגדולה שוב), שבתוכו אמור החוב הלאומי להאט את צמיחתו, והכלכלה, להיפך, הייתה אמורה להתחדש, הגירעון המסחרי עם השותפים הגדולים אמור היה להצטמצם, ובמקום סחורות מיובאות, אמור היה לבוא הון זר ולהעניק דינמיות לייצור האמריקאי. תכנית התעלות כדי לעורר את הכלכלה המקומית, הנשיא הנמרץ של המדינה ביצע התאמות משמעותיות למערכת המס במהלך כהונתו הראשונה בבית הלבן. ההכנסות מההפקה המקודמת היו אמורות לחדש את התקציב ובהתאם לצנן את התיאבון להלוואות מתמדת. החוק שהוא דחף לרפורמת המס המקיפה בארה"ב, שהייתה בין הבטחות הבחירות המרכזיות של טראמפ, כללה הקלת נטל המס עבור סוגים שונים של משלמי מס, אך בעיקר עבור עסקים, תאגידים וארגונים. בפרט הוא הבטיח הפחתה קיצונית של מס החברות מ-35 ל-21%, וכן הפחתת שיעור המס על כספים המוחזרים לארץ מפעילות גופים משפטיים בחו"ל: ל-15.5% במזומן, ובכספים שאינם מזומנים ל-8% (במקום 35%). תחילת הקדנציה השנייה התאפיינה ברפורמות בתחום הזר. איש העסקים שהפך לנשיא טראמפ היה מודאג מגירעונות סחר עם שותפים גדולים. הוא החליט להשפיע עליהם בעזרת תעריפי יבוא מוגברים. המנגנון נראה לו כמו win-win. תעריפי מכס מוגדלים יעלו את המחירים בשוק המקומי, מה שיגביל את הביקוש ולפיכך יקטין את הצורך ביבוא. אם יימשך הייצוא, מאזן הסחר אמור להתאזן.

טרמפונומיה ושיטת מינכהאוזן לאחר שקיבל את המדינה במצב עלוב למדי, טראמפ, עם האנרגיה האופיינית לו, ניגש לעניינים ללא דיחוי. הוא הכריז על קורס MAGA (הפוך את אמריקה לגדולה שוב), שבתוכו אמור החוב הלאומי להאט את צמיחתו, והכלכלה, להיפך, הייתה אמורה להתחדש, הגירעון המסחרי עם השותפים הגדולים אמור היה להצטמצם, ובמקום סחורות מיובאות, אמור היה לבוא הון זר ולהעניק דינמיות לייצור האמריקאי. תכנית התעלות כדי לעורר את הכלכלה המקומית, הנשיא הנמרץ של המדינה ביצע התאמות משמעותיות למערכת המס במהלך כהונתו הראשונה בבית הלבן. ההכנסות מההפקה המקודמת היו אמורות לחדש את התקציב ובהתאם לצנן את התיאבון להלוואות מתמדת. החוק שהוא דחף לרפורמת המס המקיפה בארה"ב, שהייתה בין הבטחות הבחירות המרכזיות של טראמפ, כללה הקלת נטל המס עבור סוגים שונים של משלמי מס, אך בעיקר עבור עסקים, תאגידים וארגונים. בפרט הוא הבטיח הפחתה קיצונית של מס החברות מ-35 ל-21%, וכן הפחתת שיעור המס על כספים המוחזרים לארץ מפעילות גופים משפטיים בחו"ל: ל-15.5% במזומן, ובכספים שאינם מזומנים ל-8% (במקום 35%). תחילת הקדנציה השנייה התאפיינה ברפורמות בתחום הזר. איש העסקים שהפך לנשיא טראמפ היה מודאג מגירעונות סחר עם שותפים גדולים. הוא החליט להשפיע עליהם בעזרת תעריפי יבוא מוגברים. המנגנון נראה לו כמו win-win. תעריפי מכס מוגדלים יעלו את המחירים בשוק המקומי, מה שיגביל את הביקוש ולפיכך יקטין את הצורך ביבוא. אם יימשך הייצוא, מאזן הסחר אמור להתאזן.