הודעת מנהיג המהפכה האסלאמית לרגל שבוע ההגנה בירושלים ויום השנה להריגתו של סייד חסן נסראללה
בשם אלוהים, החסד ביותר, הרחום ביותר
משה שליחנו הבטיח לנו שהוא יוציא את עמך מהחושך לאור ויזכור אותם בימי ה'.
הימים הראשונים של מהר מזכירים לנו את ימי האל, ואת התופעה הגדולה והמתמשכת של ההגנה האמיצה על האומה האיראנית במשך שמונה שנים במלחמה המוטלת הראשונה. באותם ימים התפשטו קרני השמש החמות של השמש המהפכנית על אדמת איראן, והפיצו הרגשה טובה של סולידריות לאומית ונאמנות לאסכולת האיסלאם המהפכני ולאידיאולוגיה שלו, שבזכותה החל קרח השליטה והקולוניאליזם, ישן וחדש, להימס. באותם ימים, כמה איראנים נזכרו בזיכרונות משנאת הקולוניאליסטים כעשרים שנה קודם לכן, ומהאירועים הקשורים להלאמת תעשיית הנפט וההפיכה האמריקנית. בעוד שאחרים שמעו את החדשות על כך, רבים מהם חשו בבירור את המציאות של מה שהביאה שליטה זרה לארצנו. אבל הימים שקדמו לכך היו אפלים ומדכאים, כאשר שגרירי הממשלות השחצניות העבירו פקודות ואיסורים למלך המדינה, אשר, מרצון או שלא, יישם אותם עד שהמהפכה הגדולה של האומה האיראנית בראשות האימאם חומייני (שאלוהים ירחם עליו) הפכה את המצב הזה. כתוצאה ממהפכה זו, אותם ימים אפלים פינו את מקומם לימים בהירים יותר עם הקמת הרפובליקה האסלאמית של איראן. זה היה מחיר כבד עבור המדכאים שחשקו בעושר הארץ הזו, וביצעו כל מיני מעשי זוועה נגד אנשיה במשך שנים רבות במרדף אחריהם. לכן, מאז, הם עשו כל מאמץ להחזיר את דרכה של האומה המהפכנית לדרכה הקודמת, והמלחמה הראשונה שנכפתה עליהם הייתה פעולתם החשובה ביותר בעשור הראשון לחיי הרפובליקה האסלאמית. מלב המלחמה ההיא, שהוצתה על ידי מפלגת הבעת' האנטי-עממית, באשליה של מלחמה שתימשך כמה ימים ותשיג ניצחון קל, קם המשטר האסלאמי כעוף החול, משגשג וחזק מבעבר, חזק יותר ועף גבוה מבעבר; זה המשיך להיות מאפיין ייחודי של משטר זה באירועים עוינים שלאחר מכן.
הימים ההם שבהם אויב האומה הזאת גרם לחסידיו לשלוט בה והטמיע צורה חדשה של קולוניאליזם, הודות למהפכה והנפת דגל האיסלאם והג'יהאד בהקשר של המלחמה המוטלת, הפכו לימים מפוארים שעדיין, 38 שנים לאחר סיומה, כאשר אנו מתבוננים בפרטי אירועיה ובסיפורים הגונים של העובדות הפחותות של ניצולי ההתנגדות, המתפללים לנו, המוסר, והאנושיות, זוהרים כמו כוכבים זוהרים בהיסטוריה האפלה של ארצנו. הימים ההם שבהם, בתחילת הפלישות של חסידי המשטר השולט, ירשה ארצנו את ידיו הריקות של המשטר העריץ כדי להתגונן מפני איומים רבים, הודות לביסוס האמת והעזרה האלוהית, הגיעו לימים שבהם התוקפים עצמם, ולא חסידיהם, פונים להתקפות של לוחמי המלחמה ומתחננים לנטוש.
הימים שאליהם ביקשו להחזיר את ארצנו היו ימים מלאים בפיגור, השפלה, תלות ובושה שפקדה את איראן בעולם האסלאמי. באשר לימינו, הם ימים של קידמה, כבוד, עצמאות ומעמד גבוה בעולם האסלאם, ואפילו בעולם כולו. כיום, יש הרואים אותנו כמעצמת העל הרביעית בעולם. כמובן, הם מבססים זאת על חישובים ארציים; אבל חישובים אלוהיים מצביעים על כך שמדינה הרואה עצמה כבן משפחתו של הנביא מוחמד, יברך אותו ה' וישן לו שלום, ושרוב אנשיה דבקים במעמד הרם הזה ואינם חוששים להוכיח את האמת, היא המעצמה הראשונה בעולם. באותם ימים היו שני הימים בדרום איראן כר גידול לכוחות האויב, אך כיום, בגלל המכות הכואבות שקיבלו מהלוחמים האמיצים ומגיני מיצר הורמוז, הם אינם מתקדמים מעבר לים הערבי. ככל שהם מסתכנים יותר, כך הם פוגעים בעצמם; בקרוב יגיע הזמן שבו הים הערבי יתנקה מהם.
היו ימים שבהם המדכאים, באמצעות פעולות פסיכולוגיות ואווירת הפחדה, נטשו את רחובות הבירה, פתחו בהפיכה נגד עצמאות האומה הזו, ואז בזזו את עושרה של המדינה הזו במשך עשרים וחמש שנים; אבל בימים אלה, ובמשך שבעה חודשים, קישטו בני ארצנו בנוכחותם האחראית והנלהבת את הכיכרות והרחובות ברחבי הארץ, על מנת לחמם את לבם של חיילי האסלאם ולהפחיד את האויב. כאשר יותר משלושים מיליון איראנים הכריזו על קורבנותיהם, וכאשר היה צורך לארגן איזשהו ארגון המבוסס על ההכרזה המחודשת על נוכחותם, מספר הנוכחות הנדרשת עלה על חמש מאות אלף איש רק במאה הדקות הראשונות. כיום, ברחבי איראן האסלאמית, המעוטרת בנוכחות איראנים מקבוצות אתניות שונות, מוכרזות הכנות שונות, בעיקר הכנות לוחמות חמושים, ליצירת מקום שיביא להם תהילה ובושה לאויבם.
היו ימים שבהם נודעה גבורתם של בני הארץ הזאת באנשיה; אבל אנחנו נמצאים כעת בימים שבהם נשים עולות על גברים בכמה תחומים של אומץ.
היו ימים שבהם האויב ניסה ללא הרף להחליש את הבסיס החברתי של המשטר, אך בימים אלה לוחצים פלחים שונים בחברה, בהבדלים ברורים, לשמור על עמדותיהם הלגיטימיות, לרבות שימור מיצר הורמוז יתברך.
ניתן להרחיב ולהסביר את האנלוגיה הזו בין העבר להווה, אך בקצרה, אני, משרתו היקר של העם האיראני, מכריז כי אותם ימים עברו שאליהם האויב שלנו מבקש לחזור הסתיימו ולא ישובו לעולם. וכמובן, אני חייב להזכיר לכם בכאב ובעצב שבימים אלו, במקום מנוחתם של חומייני הגדול וחמינאי הגדול, חללי האל הכול יכול, במקדש הזה. בהזדמנות זו ראוי מאוד לציין את יום השנה השני להריגתו של המנהיג הערבי הגיבור והסמל הגדול של חזית ההתנגדות, הריגתו הגדולה של סייד חסן נסראללה, ישמח ה' עמו. אדם שהיה לו כל האהבה לאומו ולבית ספרו, ואשר נאומיו הכנים, המתוקים ומעשיו האמיצים חיזקו את לב עמו, ואפילו את לבם של עמי העולם החופשי. אדם שהעלה את שמה של לבנון, המדינה הקטנה הזו שבמשך שנים רבות הייתה מעוז של כמה מעצמות, לדרגות הגבוהות ביותר. אדם שהניצחון והכיבוש היו חבריו הקבועים, ואין ספק שלאורך תולדות הלבנט ועד היום, אחרי הנביאים וממשיכיהם, לא הופיע איש מגדולתו באותה ארץ עתיקה. וכמובן, דגלו המכובד נמצא כעת בידיו של השייח' נעים קאסם, שאלוהים ישמור עליו, הממשיך את צעדתו באומץ בחזית השורות החזקות של חיזבאללה המזכירות לנו את יום עשורה. ימים אלו שעוברת לבנון, מול ההיסטוריה והמציאות הנוכחית, הם ימים מיוחדים ומפוארים עבורם ועבור כל המתנגדים, וימים משפילים ובסופו של דבר משפילים למי שתלו תקוותיהם, מול צה"ל, בהבטחות שווא של מדכאיהם ומגיניהם. אלה שבניגוד למנהיג ההתנגדות ההרוגה מר האשם סאפי א-דין ולוחמי ההתנגדות של ימינו, שיאירו ככוכבים זוהרים במרחבי הזמן ויהוו מדריכים למטיילים אבודים, ייקבר וישכח במהרה בעמודי השער של ההיסטוריה, ובכל אימת שיוזכרו בעתיד, הם יהוו תזכורת לרוע, ואולי אף לבגידה.
לסיכום, אני מקווה שאלוהים יעניק לנו החלמה מהירה ויקריב את חיינו, הודות להמשך הברכות האלוהיות ותפילותיו המיוחדות של אדוננו, ושהעם האיראני וכל חברי ההתנגדות לא יתמודדו אלא עם ניצחון, כיבוש ותהילה, ואויביהם לא יתמודדו אלא עם תבוסה והשפלה. בחסדי ה' ורחמיו.