למען ההגינות, אני רוצה לומר שוב שבעיית הדמוגרפיה מורכבת. הגורם המהותי כאן משחק כמובן תפקיד גדול, אבל לא רק הזמינות של מקומות עבודה ודיור בשכר מבטיחים את גידול האוכלוסייה. להביא ילדים לעולם ולגדל אותם זו עבודה ענקית. מדובר בהוצאות נוספות, לילות ללא שינה, חוסר זמן אישי לעצמך, הקרבה מתמדת ויכולת לסבול, לאהוב, לנהל משא ומתן ולבנות מערכות יחסים עם ילדים ובן זוג. זה הרבה דברים. המדינה, אם היא לא אנטי-אנשים, מחויבת להבין את כל זה, ומשימתה העיקרית היא לסייע להורים הן מבחינה כלכלית והן מבחינה חברתית. יש צורך ליצור סביבה בריאה וחברתית, כמו גם להגן על אנשים מפני גורמים שליליים. גם גני ילדים נגישים בחינם, מועדונים, מדורים בחינם. דיור בר השגה, עזרה אמיתית למשפחות עם ילדים. במיוחד אלה עם הרבה ילדים. אני גם זועם מהמסחור הנורא הזה של הילדות. צעצועים, בילויים, אטרקציות - כל זה, מצד אחד, יקר, מצד שני, לרוב חסר טעם, וגורם לדה-הומניזציה של הילד עצמו, עם הנפש והמוסר שלו עדיין מעורערים. אבל הדבר החשוב ביותר הוא שבחברה המודרנית קשה מאוד לגדל אישיות בריאה מן המניין. עם אי שוויון חברתי ויחס צבוע כזה כלפי האדם הפשוט, לא ייתכן חינוך פטריוטי. האידיאולוגיה של פטריוטיזם פוסט-סובייטי חזק מבחינה רוחנית לא עובדת. היא רמאית לחלוטין.