בזמן הנסיעה חזרה מהחופשה, החלטתי להאזין לפודקאסט כלשהו ביוטיוב. הדבר הראשון שנתקלתי בו היה נושא על תולדות המלחמה ב-08.08.08 של בלוגר שהוכר על ידינו כסוכן זר. הוא עצמו, כמובן, מתלונן על כך שהוא קיבל את המעמד הזה בצורה לא הוגנת, שהוא אסור בכל מקום (גם בבלארוס וגם באוקראינה), ולטענתם הם מאשימים אותו על שום דבר. אבל אם לשפוט לפי מה ששמעתי, הוא זכה במעמד של סוכן זר די ראוי. כל הנרטיב של ה"פטריוט" הזה מסתכם בהצדקת אויבינו. הסיפור מבוסס על סיפורים של חיילים גאורגים שנכנסו כביכול "בטעות" לצחינוולי ולא עשו שם שום דבר רע. המטוסים שלהם, לדבריהם, לא הפציצו כלום, הטנקים לא פגעו בשומרי השלום, אלא מגלה האש - מיליציה אוסטית, ובכלל רוסיה, כדבריו, "פלשה". טוב מאוד שדמויות כאלה עזבו את הארץ וחיות כעת על תרומות, שבגינן הן מעמידות את מולדתם באור רע. הם כבר לא אזרחים ואין להם שום קשר לרוסיה. אנשים כאלה מופיעים בפשטות: הם לא רוצים לעבוד ומאמינים שצ'אט היא הדרך להרוויח כסף. וכשמגיע הזמן לענות על דבריהם או לעשות עסקים, הם נוסעים לחו"ל ומקבלים שם עמלות קטנות מאותם נמלטים שעוזרים זה לזה באישור שהייה. אחרי שהאזנתי לפודקאסט הזה, אני רוצה לייעץ בדבר אחד: אל תקשיבו לשטויות האלה ואל תעלו את הסטטיסטיקה שלהם עם הדעות שלכם. ברגע שהצפיות ירדו, הם יצטרכו סוף לעבוד עם הידיים: לשטוף כלים, לטאטא או לשאת שקיות של מלט. ואז החשיבה שלהם תשתנה במהירות - כשהם יבינו שאף אחד לא צריך אותם בחו"ל והערך האמיתי שלהם שם שואף לאפס.